:::
אל: יובל דיסקין, ראש השב"כ
משרד ראש הממשלה, ירושלים
עתה, לאחר שחרורה של טלי פחימה מכלא "נווה תרצה" (3.1.2007) והראיונות עימה בתקשורת, דומה שגם אחרוני המפקפקים שוכנעו כי השב"כ התאנה לטלי פחימה על לא עוול בכפה.
בפרשת פחימה נהג השב"כ על פי הקודים של הגרועים במשטרי העריצות. הוצאתם דיבתה רעה והפצתם עליה שקרים, שהחמור שבהם היה "העברת מטען חומר נפץ במחסום קלנדיה לביצוע פיגוע", שיצרו בדעת הקהל דמות של אויבת ורוצחת. כל זאת, שעה שידעתם כי פניה של טלי פחימה לשלום, כי ביקוריה בג'נין נועדו ללמוד ולעמוד על חייהם של הפלסטינים תחת כיבוש ולסלול ערוצי הידברות וסיוע הומניטרי לסובלים, בעיקר לילדים.
אימצתם פרקטיקות של משטרים וארגונים גזעניים כאשר הפצתם שמועה כאילו טלי נכנסה להריון מסגנו של זכריה זביידי, לוחם נגד הכיבוש הישראלי ומפקד גדודי חללי אל אקצה.
במדינה נאורה, שירות ביטחון לא מתעסק בהריונות של אזרחיות, שהרי זו זכותה של אשה להחליט בנושא מבלי שהשלטון ידחוף את אפו לרחמה, אולם במדינת השב"כ הישראלית גם זה הופך לנושא שהארגון עוסק בו, תוך חדירה גסה לצנעת הפרט והפרה בוטה של זכות האדם על גופו.
ידעתם כי הפצת הבדותה בדבר "כניסה להריון מהאויב" תיפול על קרקע קליטה לנוכח הלכי הרוח הגזעניים הרווחים בחברה הישראלית, ותעלה את מפלס השנאה לטלי פחימה לרמות מסוכנות. התנהגותכם מזכירה לי את הסגנון הגזעני בשנות ה-30 בגרמניה הנאצית, כאשר אשה גרמניה, שהואשמה בקיום יחסי מין עם יהודי, אולצה ללכת ברחוב עם שלט "שכבתי עם יהודי". כך נהגו במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ובארגון הגזעני בדרום ארה"ב הקו קלוקס קלן. ירדתם לשפל המדרגה. הפעלתם על טלי פחימה שיטות של ארגון טרור, אבל נכשלתם בשבירתה. היא יצאה מהכלא מחויבת לאותם עקרונות הומניים שעמדו ביסוד פעילותה ערב כניסתה לכלא. זוהי נקודת האור היחידה בכל הפרשה.
מעיון בקורות החיים שלך, כפי שמופיעים באינציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, אני למד שמגיל 18, עת התגייסת לצבא, ועד היום אתה שקוע בתעשיית המוות הישראלית. אין פלא שנמנית עם מפתחי מנגנון ההוצאות להורג ללא משפט, "סיכולים ממוקדים" בשפת הכיבוש, שבמציאות הינם רחוקים ממיקוד וגוררים עימם קורבנות חפים מפשע בקרב האוכלוסייה האזרחית, בהם לא מעט ילדים, נשים וזקנים. אחת המטרות האצילות של טלי פחימה, היתה והינה, להיאבק נגד מעשי הרצח המתועבים שאתה מתגאה בביצועם.
יש לך מזל שאני מתנגד לעונש מוות. שהרי אם הייתי מאמץ את שיטות הרצח שפיתחת, ועוסק "בסיכול ממוקד" של כל מי שאחראי בישראל לפשעי מלחמה והפרות זכויות אדם, המלאכה היתה מרובה כי המועמדים הם רבים.
לשמחתי פניתי עורף לפולחן המוות הישראלי, וגיבשתי השקפת עולם שבין שאר יסודותיה מצויה גם התנגדות עקרונית וגורפת לעונש מוות.
פושעי המלחמה, כמותך והדומים לך, יש להעמיד לדין, ואם יימצאו אשמים, לשלחם למאסר ממושך.
הדרך בה נהגתם בטלי פחימה היא חלק מרשימת הפשעים שעליהם תצטרך, זו תקוותי, לתת את הדין.
גדעון ספירו
העתקים: נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז
ח"כ זהבה גלאון
לכבוד עו"ד נירה לידסקי,
שופטת בדימוס
יו"ר ועדת השחרורים ליד שירות בתי הסוהר
גברתי הנכבדה,
בצער רב קראתי את החלטת ועדת השחרורים בראשותך מיום 13.9.2006 לפיה דחתה הוועדה את בקשתה של אסירת המצפון טלי פחימה לשחרור מוקדם לאחר שהשלימה שני שלישים מתקופת מאסרה.
השחרור היה צריך לעבור ללא בעיות, משום שהוא תוצאה של הסדר טיעון שנחתם בשעתו בין טלי לבין התביעה.
המדינה החליטה להתכחש לחתימתה ושלחה פרקליטה שטענה נגד השחרור כשהיא נאחזת בתואנה של "התנהגות לא ראויה" שבשפת הכלא מכונה גם "עבירות משמעת". לאחר שקראתי את דברי באת כוח המדינה, עו"ד רותם עמית, למדתי כי הכוונה היא שטלי פחימה דיברה לא יפה לסוהרים. את מבינה את זה גברת לידסקי? הגברת מהפרקליטות הופכת את הכלא לבית מדרש לנימוסים והליכות על פי משנתה של חנה בבלי זכר צדיקה לברכה.
הסוהרים והסוהרות מקפידים על קלה כחמורה, מדברים בשקט, בלשון דיפלומטית ונימוסית אל האסירות והאסירים בנוסח "תואיל כבודה לקבל את ארוחתה" ורק טלי פחימה לא משתלבת בחגיגה ומדברת אל הסוהרים "לא יפה", והופ, יש "עבירת משמעת".
ברור על פניו שהגברת עמית נתלית בנימוק שלא מחזיק מים. הסוהרים והסוהרות מדברים אל אוכלוסיית האסירים בקשיחות ולא אחת בשפה ברוטאלית, שכוללת גם גידופים, צעקות והעלבות. טלי קורצה מחומר אנושי מעולה שלא מוכנה שיתייחסו אליה כאל שפחה חרופה. היא מחזירה לעתים למעליביה מנה אחת אפיים, כך יאה. האם זו עילה להארכת כליאתה?
דומה שלא לכך התכוון המחוקק כאשר דיבר על התנהגות טובה.
קנה המידה הוא הרבה יותר מהותי. האם טלי עישנה סמים? האם הבריחה סמים? האם היתה אלימה כלפי אסירות אחרות? האם קיים חשש שתשתלב בעולם הפשע כאשר תשתחרר? אלו הן השאלות המהותיות. ברור לכל בר דעת שמכיר את התיק של טלי פחימה, כי התשובות לכל השאלות הן שליליות. טלי פחימה היא האסירה האולטימטיבית שזכאית לשחרור מוקדם.
למעשה היא לא היתה צריכה להיות בכלא מלכתחילה. שהרי היא לא עבריינית. השב"כ הלביש עליה תיק משום ששברה כמה מוסכמות והחליטה להתייחס את הפלסטינים כאל בני אדם, שיש להם זכויות.
אני מקווה שבדיון הבא יתוקן העוול וטלי תתאחד עם משפחתה וחבריה כאדם חופשי.
בכבוד רב, גדעון ספירו
אל:
אילה פרוקצ'יה - שופטת בית המשפט העליון
אליעזר ריבלין - שופט בית המשפט העליון
אליקים רובינשטיין - שופט בית המשפט העליון
אורי גורן - נשיא בית המשפט המחוזי - תל אביב
דבורה ברלינר - שופטת בית המשפט המחוזי - תל אביב
אברהם טל - שופט בית המשפט המחוזי - תל אביב
שלי טימן - שופט בית המשפט המחוזי - תל אביב
תחיה שפירא - שופטת בית המשפט המחוזי - תל אביב
שרה ברוש - שופטת בית המשפט המחוזי - תל אביב
נוגה אוהד - שופטת בית המשפט המחוזי - תל אביב
רובין לביא - שופטת בית משפט השלום - אשדוד
דורון חסדאי - שופט בית משפט השלום - אשקלון
אריאל חזק - שופט בית משפט השלום - אשדוד
ליה לב און - שופטת בית משפט השלום - פתח תקוה
אהרון גולדס - שופט בית משפט השלום - פתח תקוה
שופטות ושופטים,
השבוע (22/12/2005) הסתיים משפטה של פעילת השלום טלי פחימה. מה שהתחיל בקול תרועה גדולה עם סעיף אישום בומבסטי של "סיוע לאויב בשעת מלחמה" שנושא בחובו עונש מוות, נגמר בסעיפי אישום זניחים, מעין סעיפי סל שניתן להאשים בהם אלפי פעילי שלום ישראלים, כולל כותב שורות אלו. למי שלא סומם משטיפת המוח של השב"כ, לא קופץ לדום כל אימת שמישהו משמיע את צמד המלים "ביטחון המדינה", שמר ושומר על יכולת חשיבה וניתוח עצמאיים, ידע מהרגע הראשון שטלי פחימה אינה אשמה במאום, זולת רצונה לקדם דו שיח עם הפלסטינים ולפעול להפסקת מעגל הדמים ולהשגת שלום.
אזרח ישראלי שהשב"כ שם עליו את טלפיו, אינו יכול לצאת זכאי, גם אם הוא צח כשלג, כמו טלי פחימה, בין השאר בגלל שופטים חסרי חוליות כמוכם. העונש שהושת עליה, 3 שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון, הוא ליטרת הבשר שעליה לשלם כדי לרצות את השב"כ.
מדוע ראו השב"כ ופטרוניו הפוליטיים סכנה כה נוראה בטלי? התשובה ברורה. הנה צעירה ישראלית מזרחית, שלא גדלה על ברכי תנועות השמאל וזכויות האדם בישראל, יוצאת עיירה שספוגה בהלך רוח ימני מהול בלא מעט גזענות שהשלטון וסוכנויותיו מטפטפים, שבבחירות האחרונות עוד הצביעה לימין, מגלה סקרנות ועל דרך החיפוש והתהייה מגיעה למסקנה שעליה לבחון בהתנסות אישית את המתרחש בשטחים הכבושים. והיא יוצאת לשם ומגלה את אנושיותם של האויבים, את כיעורו ואכזריותו של הכיבוש ומחליטה כי עליה להירתם לחיסולו.
וזה מאוד מסוכן. שר הביטחון וראשי השב"כ רואים בדאגה את התופעה, ומחליטים לשבור אותה, לפני שעוד צעירים מעיירות הפיתוח יגיעו למסקנות דומות.
וכך מתחילה דרך היסורים של טלי. מעצר מינהלי, תנאי כליאה קשים וחקירות שב"כ משפילות, כתב אישום, מעצר עד תום ההליכים, אבל טלי מתגלה כאשה חזקה ואצילה שהשב"כ לא מצליח לשבור. פרקליטתה סמדר בן נתן מנהלת מאבק משפטי הירואי המוכיח את האבסורד שבכתב האישום ומצליחה להביך שוב ושוב את השב"כ והפרקליטות. מחוץ לכלא, בישראל ובחו"ל, מתארגנות קבוצות תמיכה בטלי שמצליחות להטות בהליך איטי את דעת הקהל וחלק מהתקשורת מתמיכה עיוורת בשב"כ לעבר עמדה יותר מאוזנת ששואלת שאלות ומביעה תמיהות על הפרשה. הכל ביחד מוביל את השב"כ ושליחיו בפרקליטות למסקנה שאין מנוס אלא לסגור את הענין בעסקת טיעון. היא תשתחרר בעוד 11 חודשים, כך אני מקווה, שלמה עם עצמה ודרכה ותמצא חברים וידידים שיחבקו אותה בחום.
כל אחת ואחד מכם, 15 שופטות ושופטים, דן בעניינה של טלי, לעתים יותר מפעם אחת, וכשלתם. ניתן היה למנוע את דרך היסורים של טלי, אילו הייתם ממלאים את תפקידכם על פי אמות מידה דמוקרטיות. אילו שאלתם שאלות, אילו גיליתם את מידת הספק המתבקשת אל מול ההאשמות האבסורדיות על פניהן. אבל אתם ברחתם מאחריות והעדפתם לתפקד כחותמת גומי של השב"כ. אישרתם את מעצרה המינהלי, אישרתם את מעצרה עד תום ההליכים, דחיתם את כל עתירותיה, זאת על אף שהיה ברור לכם, אם אינכם שוטות ושוטים, כי לא נשקפת ממנה שום סכנה, שאין שחר למעצר המינהלי וניתן בהחלט לשחררה לביתה בערבות לתקופת המשפט.
תקראו שוב את מה שכתבתם, כל 15 השופטות והשופטים, על מסוכנותה לביטחון המדינה והציבור. הקיבה שלכם לא תוכל לעכל את כמויות הניר שאתם צריכים לבלוע. לא להאמין איזה בליל של הבלים ושטויות יצא מתחת ידיכם. את כל העוול הנורא הזה עשיתם בשם "הצדק". התגליתם כמערכת רקובה, מצחינה ומבאסת, מהשלום ועד לעליון. מעלתם בתפקידכם. אני מתלבט אם נכון יהיה להגדיר את פסיקתכם כהזניית מערכת המשפט, שהרי יש בכך עלבון לעוסקים בזנות שעושים מלאכתם ללא העמדת פנים.
אני מקווה שתשלמו מחיר כבד לנוכח פשעיכם השיפוטיים.
גדעון ספירו
העתקים: הנשיא ברק, היועץ מזוז.
לכבוד אברהם טל
שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב
28 בספטמבר 2005
אדון שופט שפוט,
ביום 19 ביולי 2005 דחית את עתירתה של פעילת השלום טלי פחימה נגד שירות בתי הסוהר, הנציב והדובר, בה היא תובעת מהם "להימנע ממסירה ופרסום של מידע אישי אודותיה בכלי התקשורת ללא הסכמתה ומבקשת להורות להם לחקור ולנקוט צעדים משמעותיים כנגד האחראים למסירת מידע אישי ותגובות פוגעניות אודותיה לכלי התקשורת".
נוסח החלטתך בדבר דחיית העתירה הגיע לידיעתי רק עתה בעקבות עיון בבקשת רשות ערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון על החלטתך זו.
לאחר שקראתי את החלטתך לא נפלתי מהכסא מחמת ההפתעה. הנה לנו עוד פסיקה של שופט המתייצב לצד השלטון וסוכנויותיו.
אם כלל האוכלוסייה עדיין סובלת לא מעט מנגישות והתעמרויות השלטון, משום שתודעת זכויות האדם והאזרח טרם עוגנה כיאות במסגרות השלטוניות, אוכלוסיית בתי הסוהר על אחת כמה וכמה. זו הקבוצה הפחות מוגנת בחברה הישראלית. אם יש משמעות לבית משפט האמון על השקפת עולם דמוקרטית הבולמת את התפרעותו של השלטון, כאן היא חייבת לבוא לידי ביטוי.
הגנה על טלי פחימה הנתונה במעצר היא בעלת חשיבות מיוחדת משום שמדובר באשה חפה מכל פשע, אשת חיל רודפת שלום, שמעצרה ומשפטה הם ביטוי לרדיפה של השלטון בעקבות פעילותה הפוליטית שלא נשאה חן בעיניו.
במקום להגן על טלי פחימה, אתה מתפרע יחד עם שירות בתי הסוהר ומגבה את ההתעללות בה. אין מנוס מהמסקנה, שאתה, השופט טל, זקוק לטלטלה עזה כדי להפשיר את האטימות שגילית שעה שדחית את העתירה.
גדעון ספירו
העתקים: היועץ מזוז, הנשיא ברק
לכבוד אליעזר ריבלין
שופט בית המשפט העליון ירושלים
14 בספטמבר 2005
הנדון: טלי פחימה - שחרור בערבות
פעילת השלום טלי פחימה הגישה ערר לבית המשפט העליון על החלטתה המרושעת של שופטת בית המשפט המחוזי דבורה ברלינר לדחות את בקשתה לשחרור בערבות.
מאחר שהתמהמהת קמעה בהחלטתך, נטע הדבר תקווה אצל כמה אנשים שמא אתה הולך ומשתכנע כי מעצרה של טלי עד תום ההליכים הוא עוול משווע, ואתה פשוט יושב ומתלבט באשר לניסוח הנאות של החלטתך.
אמרתי למי שטיפחו את התקווה, כי אל להם לנסוק גבוה מדי, שאז הנפילה תהיה כואבת. מעקב אחר החלטות קודמות שלך הבהיר לי, כי הסיכוי שתהיה בן אדם הגון, של לדבר על נאור, שואפים לאפס.
ואכן, החלטתך מיום 8/912005 בה דחית את הערר לא הפתיעה אותי. אתה מצטרף לחבורה הרעה של אומרי ההן והאמן לשב"כ, ומוסיף את הנדבך שלך לפסיקות העוולה עד כה בעניינה של טלי פחימה.
אתה אפילו לא עושה מאמץ לנסח החלטה אינטילגנטית שמתמודדת עם הטיעונים החזקים של עו"ד סמדר בן נתן שייצגה את טלי פחימה. משפט כמו "משלא היתה מחלוקת באשר לראיות לכאורה ועילת מעצר", הוא גם לא חכם, וגם שקרי. תרשה לי להודיע לך כי יש גם יש מחלוקת הן על הראיות לכאורה והן על עילת המעצר, לה שותפים אנשים מכל שדרות היישוב, כולל חכמי משפט, אנשי אקדמיה ועורכי דין. כל מי שנמצא בסוד הפרשה ועיניו לא טחו מראות, מבין שכתב האישום הוא עלילה שפלה שנרקמה במטרה להפחיד ולהרתיע אזרחים ישראלים לנקוט ביוזמות שלום והידברות עם הפלסטינים.
בשני העמודים של החלטתך אתה בונה עוד קומה פגומה בבניין הרעוע של קודמיך, ואין פלא, שאתה נשען על קרקע עכורה ושוקעת בדמות שתי החלטות מעוותות קודמות של עמיתיך רובינשטיין וברלינר.
"בשל השילוב בין מסוכנות המשיבה לחשש הימלטות", אתה כותב וחוזר על האיוולת מפסיקתו של רובינשטיין כהצדקה לאי שחרורה.
אני משוכנע שאפילו שופט בעל מנת משכל גבולית, לא יתקשה להבין שאלו דברים מופרכים. אין בטלי מסוכנות כלשהי, שהרי היא הלכה אל הפלסטינים לדבר שלום, חמושה בעלה זית, אלא אם כן גם אתה מאמץ את הגישה האורווליאנית של השב"כ לפיה שלום ובניית גשר של דו-שיח הם "סכנה". גם עניין ההימלטות הוא הבל מוחלט, שהרי אילו רצתה להימלט, לא היתה חוזרת מרצונה לישראל מביקורה במחנה הפליטים. להיפך, לא זו בלבד שעניין ההימלטות לא עלה כאופציה, אלא כלה ונחרצה היה עימה להביא את מסר השלום שלה לדעת הקהל הישראלית, בקולה הצלול ובדמותה האצילה.
בשעה עצובה זו לא נותר לי אלא להביע מחאה חריפה על פסיקתך, השוללת מאדם חף מפשע את חירותו.
עוד ניפגש באחד הסיבובים הבאים.
גדעון ספירו
העתקים: הנשיא ברק, היועץ מזוז
אל: דבורה ברלינר
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב
30 ביולי 2005
גברתי המאוד לא מכובדת,
האגודה למען עיוותי משפט קידמה בברכה חמה את החלטתך ב"ש (בקשות שונות) 092233/05 מיום 28/7/2005, בה דחית את בקשתה של פעילת השלום טלי פחימה להמיר את מעצרה עד תום ההליכים בחלופת מעצר. בכך את מצטרפת למסדר הנקלה של עוכרי הצדק וזכויות האדם.
בתולדות מדינת ישראל, בעיקר מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967, היו החלטות שיפוטיות רבות המבזות את כל העקרונות הנעלים של משטר דמוקרטי. כאשר נצטרך לבצע הירארכיה של ביזוי זכויות אדם, החלטתך בעניין טלי פחימה תתחרה על מקום טוב בצמרת.
את חוזרת כתוכי על דברי קודמיך, בעיקר את מאריכה בציטוט שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, שהוא כמעט תאום סיאם שלך: דתי, לאומן וגזען. והרי הסכמתו של רובינשטיין לשבת בתיק, זמן כה קצר לאחר סיום תפקידו כיועץ משפטי לממשלה, היא מעשה מושחת. אין פלא שגם את נמצאת עתה בדרכך לעליון בעקבות עסקה מושחתת אותה רקם ח"כ מהמפד"ל המתנחל שאול יהלום, החבר בוועדה לבחירת שופטים, לפיה תמיכתו במינויה של עדנה ארבל לעליון הותנתה בצירופך לעליון כמינוי זמני.
החלטתך חורגת מהבקשה שהוגשה לך. את דוהרת במורד שלילת הבקשה ומתעלמת מכל השינויים שחלו מאז הוחלט על מעצרה של טלי פחימה. שני העדים המרכזיים עליה מתבססת התביעה חזרו בהם בעימות עם טלי ובעדות בבית המשפט. אצלך אין לכך משקל. מתברר שטלי לא תרגמה את המסמך שצבא הכיבוש איבד במחנה, שהרי לא היה בכך צורך כי יש די והותר פלסטינים הדוברים וקוראים עברית. היום ברור, גם למי שעצם עיניו, כי ביקורה במחנה היה בשליחות שלום. היא ביקשה ליצור גשר של הידברות ותכננה להקים חדר מחשבים לילדי המחנה שסובלים מידו הקשה של הכובש הישראלי. דברים אלה הם אצלך חסרי חשיבות.
בעדותו של ראש מחלקת חוקרים בשב"כ, שהופיע תחת הכינוי "איתי", הודה כי הוא וחבריו ניסו לגייס את טלי כסוכנת, והיא סירבה. האם זה פרט שולי? האם לא ברור כי כל הצרות שנחתו עליה הם נקמה של השב"כ לנוכח סירוב זה? את נוהגת כסומא בארובה.
החלטתך לא מתירה מקום לספק, כי ההכרעה נפלה אצלך עוד טרם שמיעת הבקשה. החומרה המיוחדת שבהחלטתך, מתבטאת בכך שהרשעת אותה בהליך שהוא לא יותר מבית דין שדה.
סעיף 16 יירשם כאחד השיאים בתולדות ההתקרנפות של מערכת המשפט הישראלית.
"המבקשת הוכיחה כי נאמנותה אינה נתונה למדינת ישראל ובכך הפכה לגורם סיכון. הגדרתה ככזו ממחישה את הצורך בהמשך מעצרה".
עתה יצרת אישום חדש, שלא קיים בספר החוקים הישראלי: אי נאמנות למדינת ישראל. זהו אישום שנשמע לעתים קרובות בברלין של שנות ה-30, גברת ברלינר.
תרשי לי להודיע לך, כי אינני נאמן למדינת ישראל , וכמוני יש עוד לפחות כמה עשרות אלפים אם לא יותר, וכולנו עתה, אם רק ניפול לידייך, "גורמי סיכון" שיש לעצרם.
בכך הפכת את החלטתך לסוג של פולסא דנורא משפטי. בעוד הליצנים שעשו את טקס הפולסא דנורא בבית הקברות בראש פינה, לא מחזיקים בשררה שלטונית, לא כך אצלך. את ליצנית מאוד מסוכנת, שיש לה כוח ושררה לשלול את חירותם של אזרחים חפים מפשע.
טלי העירה לך בצדק כי החלטתך היתה ברורה מראש, אלא שבמקום להתמודד איתה, הוצאת אותה מהאולם. צעד פחדני. לצערי לא היה ביכולתי להיות נוכח בבוקר הקראת החלטתך, אבל אילו הייתי שם היית שומעת את זעקתי: אינך שופטת, אלא פושטת רגל שיפוטית.
שוחרי זכויות האדם, זו תקוותי, ימצאו את הדרך החוקית להיפרע ממך, בין בישראל בין בחו"ל.
בבוז הראוי
גדעון ספירו
העתקים: הנשיא ברק; היועץ מזוז.
לכבוד אילה פרוקצ'יה
שופטת בית המשפט העליון בירושלים
20 ביולי 2005
גברתי השופטת,
פסיקתך בבש"פ (בקשות שונות פלילי) 4857/05 מיום 15/7/2005 בה דחית את בקשתה של עו"ד סמדר בן נתן להסרת חסיון מראיות חסויות במשפטה של טלי פחימה שהן חיוניות להגנתה, היתה עוד חוליה בשרשרת הפיגולים של עיוותי דין.
שר הביטחון נענה דרך שיגרה להנחיית השב"כ ובשם הוד קדושתה פרת ביטחון המדינה, חתם על תעודת חיסיון, המסתירה ראיות מעיני טלי פחימה ופרקליטתה ובכך מקשה על מלאכת ההגנה במשפט.
החוק מעניק לך סמכות להסיר את החסיון ולאפשר להגנה ניהול הוגן ויעיל יותר של מלאכתה, במציאות משפטית שמלכתחילה פועלת לרעת הנאשמת.
לא הופתעתי מדחיית הבקשה. אולם תמיד עצוב לגלות מחדש כיצד שופטים בבית המשפט העליון כופפים את גבם, מוותרים על עצמאותם וכבודם המקצועי ופועלים כצמיתים ממושמעים של השב"כ. שוב ושוב את ניתלית בוו החלוד של "ביטחון המדינה" כדי למנוע מטלי פחימה אפשרות של עשיית צדק במשפט. כפי שאנשי העולם התחתון מנסים להלבין הון שחור באמצעות חברות קש מכובדות לכאורה, כך את מלבינה את פשעי השב"כ באמצעות המכובדות הלא מוצדקת ממנה נהנים פסקי דין כשלך.
כתב האישום נגד טלי פחימה הוא עלילה אותה רקח השב"כ. אין בו מתום. כל מי שעיניו בראשו ולא סומם משטיפת המוח בשם "ביטחון המדינה", הבחין בכך עוד טרם המשפט. המידע זרם על אף ניסיונות השב"כ למנוע זאת. בפסיקתך עתה חזרת על עלילות כתב האישום, ולא היתה בך ההגינות המינימלית לציין גם את עיקרי כתב ההגנה, שהרי טלי כופרת באשמה.
בסוף פסיקתך את מאמצת את תפקיד האח הגדול מספרו של ג'ורג' אורוול 1984 בכתבך: "לא מצאתי כי החומר שנותר חסוי כולל עניינים חשובים להגנתה של העותרת. אוסיף מעבר לנדרש, כי חלקים ניכרים מהחומר החסוי לא רק שאין בהם כדי להועיל לעותרת בהגנתה, אלא טוב לה שנותרו חסויים מגלויים, ואין צורך להאריך בדברים".
לא זו בלבד שאת פוסקת נגד טלי פחימה ומקשה על הגנתה, אלא שהדבר נעשה בכלל לטובתה. במלים אחרות, את גם התליינית וגם מסבירה לקורבן מדוע הוצאת נשמתו היא בכלל לטובתו.
עם ידידים כמותך, אין צורך באויבים.
גדעון ספירו
העתקים: הנשיא ברק; היועץ מזוז
לכבוד השופט שלי טימן - אב"ד
השופטת תחיה שפירא
השופטת שרה ברוש
שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב
20 ביולי 2005
השלום לכם?
השאלה לא נזרקת כך סתם לחללו של עולם. שלומי, למשל, רע מאוד כל עוד טלי פחימה, העומדת בפניכם למשפט, ממשיכה להיות כלואה על לא עוול בכפה בבית סוהר, שאנשים בעלי חוש הומור בשירות בתי הסוהר הצמידו לו את התואר "נוה".
שמעתי במשך יומיים את עדותו של מוחמד אל ע'ול, עד התביעה המרכזי, ויצאתי מחוזק בעמדתי, כי כל המשפט הזה, מוטב היה שלא בא לעולם.
אפילו היינו מקבלים את עדותו כפי שניסחטה ממנו שעה שהיה בחקירות השב"כ, אין בהם להערכתי דבר מרשיע באשר לפעולותיה של טלי. אולם עתה, לאחר שחזר בו מהעדות, וסיפר על שיטות העינויים שעבר בשעת החקירות, שיטות מוכרות היטב למאות אלפי הפלסטינים שעברו ב-38 שנות הכיבוש את מרתפי החקירות של השב"כ, כמו גם לשוחרי זכויות אדם שקראו וקוראים את הדו"חות השנתיים של "הוועד נגד עינויים", "בצלם", "האגודה לזכויות האזרח", "רופאים לזכויות אדם", "אמנסטי אינטרנשיונל" וארגונים נוספים, צריך להיות ברור גם לכם, שכל יום נוסף שטלי יושבת בכלא, הוא יום של עוול, בושה וכלימה למדינת ישראל ולמערכת המשפט הישראלית. כל מי שעיניו לא קהו ומוחו לא דהה, מבין כי רק חורשי רע עמדו מאחורי סעיפי אישום דימיוניים וחולניים כמו "סיוע לאויב בשעת מלחמה" (עונש מוות).
עתה ברור גם למי שהטמין ראשו בחול, והיה מוכן לבלוע את הכזבים והבדיות שפיזרו החוקר "גילי" וחבריו מהשב"כ, כי טלי היא אשה שוחרת טוב, שביקשה בדרכה היפה והמיוחדת ליצור דו שיח עם שכנינו, לתרום לבניית גשר של סולידריות אנושית עם העם השכן הנאנק מזה עשרות שנים תחת מגפי הקלגסים הישראלים (צבא ומתנחלים), ללכת בדרכה של ארנה מר ז"ל (כלת פרס הנובל האלרטרנטיבי) ולהפיח רוח של תקווה אצל ילדים פלסטינים על ידי בניית מרכזי מחשבים שבגין הכיבוש ידעו מעט מאוד רגעי שמחה. בימים שטלי שהתה בג'נין, היא היתה שגרירת רצון טוב, ייצגה את הישראלי האחר, שוחר שלום, רודף צדק ושוויון, מתנגד לכיבוש ולאפרטהייד, מחפש בנרות וללא אלימות כל שביב של סמטה, שביל, דרך שיובילו לסיום המלחמה ושפיכות הדמים.
כתבתי לכם ב-7 בפברואר השנה, כי במשפט זה ניתנה לכם הזדמנות נדירה לחזור בתשובה, להיות בני אדם, להרים את כבודכם המקצועי ולזכות את טלי מכל אשמה. עתה, לאחר עדותו של מוחמד אל ע'ול, אם אין בכוונתכם לזכותה מיד, אלא להמשיך בהליך, המעט שאתם יכולים לעשות הוא, לשחרר את טלי מהמאסר עד לסיום ההליכים כדי שתוכל להיות בקרב משפחתה וחבריה.
גדעון ספירו
העתקים: הנשיא ברק; היועץ מזוז
לכבוד
השופט שלי טימן - אב"ד
השופטת תחיה שפירא
השופטת שרה ברוש
שופטי טלי פחימה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב
7 בפברואר 2005
שלום רב,
בדוא"ל שקיבלתי היום מהעמותה למען שחרורה של טלי פחימה נכתב כי בישיבת בית המשפט אתמול הודעתם על מועדי הישיבות לדיון בכתב האישום נגד טלי פחימה.
לפי החלטתכם הישיבות הבאות תהיינה ב-17, ב-18 וב-19 ביולי ולאחר מכן ב-18 וב-19 בספטמבר. משמעות החלטתכם היא, שליחתה של טלי פחימה, אשה חפה מפשע, לחודשי מאסר ארוכים בטרם פסק דין. כאילו אמרתם, ממילא נרשיע אותה, אז אין זה משנה אם תשב בינתיים במאסר. זוהי פגיעה אנושה בכללי הצדק הטבעי, בזכויותיה של טלי כנאשמת ובה בעת גם עבירה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 5: "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
משעה שהשופט העריץ בנוסח צפון קוריאני, קים רובינשטיין, התנחל בבית המשפט העליון, ופסק בעיוות דין משווע כי טלי פחימה תישאר במעצר עד תום ההליכים, היה עליכם לנהל את משפטה מדי יום כדי לקצר את כליאתה, מה עוד והעמדתה לדין הוא בבחינת פשע שיפוטי, וכל יום מאסר הוא עוול.
עצתי לכם, עצה שאסור לכם לסרב לה, לשנות את החלטתכם ולנהל את משפטה של טלי מדי יום, עד לזיכויה, זאת תקוותי.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד
אליקים רובינשטיין
שופט בית המשפט העליון
31 בינואר 2005
אליקים רובינשטיין, נבל ברשות המשפט,
כאשר נודע לי לפני ימים מספר כי אתה תכהן בערכאת ערעור על החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, ששלח את פעילת השלום טלי פחימה למעצר בית, היה ברור לי, ונתתי על כך ביטוי בכתובים, כי גורלה נחרץ לשבט, כי תדרוס בגסות ובברוטליות את השתיל הרך.
הידיעה ב"הארץ" מהיום (31.1.2005) לפיה ביטלת את החלטתו של צבי גורפינקל והותרת את טלי פחימה במעצר עד תום ההליכים, אימתה את הציפיות. לא היו הפתעות.
אילו היתה בך מידה כלשהי של הגינות, שיירים ולו זעירים של יושרה מקצועית, היית צריך לפסול את עצמך מלדון בערעור שהגישה הפרקליטות נגד שחרורה של טלי פחימה למעצר בית. אפילו בעולם התחתון יש אי אלו קודים של הגינות, ואתה גם את המעט הזה אינך מסוגל להכיל.
עד לפני זמן לא רב היית חלק מהרשות המבצעת, חבר בכיר במארג העריצות הישראלית, פעיל מרכזי במבנה הגזענות של השלטון הישראלי. רדפת חברי כנסת ערבים על התבטאויותיהם הלגיטמיות, התנכלת לחופש העיתונות, הגנת על שחיתותם של שרים ונגידים, נתת אישור להוצאות להורג ללא משפט, סייעת למתנחלים בעיגון משטר האפרטהייד, פעלת עם השב"כ וצבא הכיבוש למען הפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים. כיועץ המשפטי לממשלה ישבת מדי שבוע בישיבות הממשלה ונטלת חלק בכל מעשי הנבלה של מערכת השלטון הישראלית.
ההקפצה הישירה מישיבות הממשלה לבית המשפט העליון, שערורויה בזכות עצמה, חייבה אותך לפחות במעט איפוק, שפירושו לא לדון בסוגיות שאתה היית מעורב בהן עד צוואר.
יש צורך בחוצפה תהומית לבוא אל טלי פחימה בטענות של "הזדהות עם ארגון טרור", כפי שכתבת. לשמוע זאת ממך, הוא לעג לרש. אם מי משניכם מזדהה עם ארגון טרור, אתה האיש, ולא טלי פחימה.
אתה מזדהה עם הכיבוש. אתה תומך בטרור ההתנחלויות. אתה הוצאת חוות דעת המאשרות רצח ללא משפט, מה שקרוי במכבסת שפת הכיבוש "סיכולים ממוקדים". אתה הגנת על רצח נשים וילדים פלסטינים בשטחים הכבושים. אתה הגנת על הטלת פצצה במשקל טון בעזה שרצחה ופצעה מאות בני אדם, רובם ילדים ונשים. אתה הגנת בבג"ץ על מינויו של דן חלוץ, אביר פצצת הטון, לסגן הרמטכ"ל. רשימת פשעיך ארוכה ועמוקה מני ים.
אתה הוא הטרוריסט, ולא טלי פחימה. אתה ולא טלי "השתלבת משמעותית במרקם אנשי הטרור", אם יותר לי לשאול ביטוי מפסיקתך. הניסיון שלך לנפח בצורה מלאכותית את מה שאתה מכנה "פרשת המסמך" כדי להצדיק את המשך מעצרה, יותר מדי שקוף.
זכריה זביידה לא היה זקוק למסמך שחיילי הכיבוש איבדו בג'נין כדי לדעת שהוא "מבוקש" הנמצא ברשימת צבא הכיבוש. הוא, כשולט היטב בשפה העברית, גם לא היה זקוק לשירותי הקריאה של טלי כדי להבין שמדובר בתצלום אוויר של ג'נין.
התנגדותה של טלי להוצאות להורג ללא משפט, שאני שותף לה בכל מאודי, היא עמדה אנטי טרוריסטית, ואילו עמדתך שלך התומכת בכך, היא הטרור.
איזה עולם הפוך. במקום שטלי פחימה תשפוט אותך כתומך טרור, אתה כולא צעירה שפועלת למיגור הטרור בשיטות לא אלימות. המעט שנותר לי לעשות בשלב זה הוא להעביר את שמך לבית הדין הפלילי הבינלאומי כשופט טרוריסט שראוי להעמידו לדין.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד
השופט שלי טימן - אב"ד
השופטת תחיה שפירא
השופטת שרה ברוש
שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב
31 בינואר 2005
אדוני השופט, גבירותי השופטות,
כשופטיה של פעילת השלום טלי פחימה, העומדת בפניכם לדין על האשמות חסרות שחר, שאינן אלא עלילת דם, אתם עומדים במבחן עליון של הגינות, של יושרה, של שפיטה דמוקרטית.
מחד גיסא עומדת לכם זכות גדולה לזכותה זיכוי מוחלט מעלילות הדם שרקחו אנשי השב"כ, ומאידך גיסא אתם עומדים בפני סכנת נפילה לתהום עיוות הדין של הרשעתה.
מהי הדרך שתבורו? הסימנים עד כה אינם מבשרים את בוא האביב. בישיבת הפתיחה של משפטה, הטיל אב בית הדין השופט טימן פצצת אטום, כאשר שאל את התובעת. "האם מתכוונת התביעה לדרוש עונש מוות"? לכאורה ענין פורמלי משפטי, למעשה ניסיון ציני ונואל להלך אימים על הנאשמת, לגרום לה טראומה, בבחינת "הגם שלא נשלח אותך לגרדום, גורלך הוא רע ומר".
את הנושא הפורמלי אפשר היה לברר בשיחה קצרה על ידי זימון הצדדים ללשכת השופט. העובדה כי הדבר נעשה בפומבי, הינו מרושע וראוי לגינוי. גם החלטתכם מאתמול לדחות את נימוקי ההגנה לבטל את כתב האישום, שאינו אלא מחזור טענות השב"כ שעה שהוטל על טלי מעצר מינהלי, מדיף ריחות רעילים של התכנסות לתוך כנפי השב"כ.
אני מניח כי קראתם כמוני את הכתבה על טלי "אויבת העם" שפורסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" (21.1.2005). הכתבה מאשרת למעשה את כל טענותי כפי שבאו לידי ביטוי במכתביי אל כל השופטים שדנו עד כה בעניינה של טלי פחימה: מדובר בפיברוק, בתפירת תיק בנוסח ימי הביניים.
העילה האמיתית לכתב האישום השקרי שהשב"כ טווה, מתמצה, כפי שמופיע בכתבה, בסרובה של טלי להיענות לדרישה "לחזור ולהיות יהודייה טובה". טלי היא קורבן של ציד מכשפות בנוסח האפיפיוריות הקתולית של ימי הביניים. כך בדיוק נדרס ונשחק גליליאו גליליאי שהועמד לדין לאחר שכתב את חיבורו "הדיאלוג".
הכומר הדומיניקני קאסיני הגדיר את תמיכתו של גליליאו בתורת קופרניקוס "ככפירה". ב-1633 הורשע גליליאו על ידי האינקוויזיציה, ונידון למעצר בית לכל ימי חייו. בשנת 1639 סירב האפיפיור לחון את גליליאו הגם שהיה כבר חולה ועיוור. הנקמה של האפיפיור על "הדיאלוג" של גליליאו לא ידע שבעה. כך יעשה למי שכופר בעיקרי הנצרות הפגאנית.
טלי פחימה היא כופרת ביהדות הפגאנית נוסח השב"כ. ראשיו וחוקריו לא ינוחו ולא ישקטו עד שיראו אותה נאסרת לכל ימי חיה על כפירתה, על רצונה ליצור דיאלוג למען ישרור שלום ויפסק מעגל הדמים.
השאלה היא, האם תמלאו את תפקיד שופטי האינקוויזיציה שלא סולחים לכופרים? האם תאותו לשפוט כשליחי עבודת האלילים של האפיפיוריות הישראלית, או שמא בכל זאת תעשו את קפיצת הדרך מאז ימי האינקוויזיציה של המאה ה-17 אל ההומניזם והדמוקרטיה של ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם?
אל תחמיצו את ההזדמנות להיות בני אדם. השליכו את האינקוויזטורים של השב"כ ועבדיהם מהפרקליטות לפח האשפה. נהגו על פי הרמב"ם שכתב "כל ישראל מצווין להציל הנרדף מפני הרודף". לעניינינו טלי פחימה היא הנרדפת ועליכם המצווה להצילה מידי רודפיה. רבן שמעון בן גמליאל אמר "שהעולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום", ואוי לכם אם תמירו אותו בעולם שעומד "על העוול על השקר ועל המלחמה".
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד נוגה אוהד
שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב
27 בדצמבר 2004
לשופטת המשפח אוהד
אתרי האינטרט מאתמול והעיתונים מהיום דיווחו על החלטתך לדחות ל-30 בינואר 2005 את הדיון על דרישת הפרקליטות להאריך את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה. אין לך זמן אמרת בדיון, ועל כן שלחת את טלי ליותר מ-30 ימי מעצר. זו שערוריה שיפוטית ממדרגה ראשונה. מה פירוש "אין לך זמן"? אז תשבי שעות נוספות, עד השעות הקטנות של הלילה, בשביל זה את מקבלת שכר של עשרות אלפי שקלים. משמעות החלטתך כי את ת.פ. של השב"כ, כאילו הכרזת, "ממילא אאריך את מעצרה על פי הוראות השב"כ בלי כל קשר לטענות טלי ופרקליטתה" אז לא נורא אם תחכה עוד חודש במעצר עד החלטתך.
על משקל דברי הנשיא קלינטון לנוכח בחירתו "זו הכלכלה, טמבל" צריך לומר לך, "זה זכויות האדם, טמבלית". את השופטת השביעית שדנה בעניינה של טלי פחימה, ועד כה לא מצאתי את הצדיק בסדום המשפטית, שישאל שאלות, יקשה קושיות, יביע תמיהות אל מול ההאשמות ועתה כתב האישום. כאשר מדובר במנטרה "ביטחון המדינה" השופטים נופלים אפיים ארצה, מנשקים את המלים כאילו היו מזוזה, ופועלים כאוטומטים ללא שיקול דעת משפטי דמוקרטי. את מסמנת דירדור נוסף בסגה של טלי, כי את באה כבר עם רקורד מוכח ורב שנים של פסיקות גזעניות.
החלטתך לדחות את הדיון על הארכת המעצר ולכפות על טלי עוד שלושים ימי מעצר מיותרים, חמורה במיוחד לנוכח כתב האישום. מדובר בהאשמות מופרכות, ממש הלבישו עליה תיק. מאחורי הסעיפים הלכאורה חמורים, מסתתרת לה פעילת שלום שביקשה לקדם את סיום הסכסוך ולמנוע שפיכות דמים.
טלי פחימה אינה הראשונה שנפגשת עם דרג הלוחמים הפלסטינים. עשו זאת לפניה מאות פעילי שלום ועיתונאים ישראלים. אני מזכיר לך את מלחמת לבנון כאשר בימי הלחימה חצה אורי אבנרי את קווי החזית למפקדתו של ערפאת בביירות. לפני ואחרי שטלי נפגשה עם זכריה זביידי, מפקד גדודי חללי אל אקצה בג'נין, נפגשו עימו עיתונאים ישראלים וראיינו אותו לטלוויזיה. כפי שהעיתונאים נפגשו עימו כדי לשמוע מה יש לו לומר, כך אף טלי פחימה. היא מילאה את חובתה כפעילת שלום, לראות כיצד חיים הפלסטינים תחת כיבוש ולשמוע מדוע הם נלחמים בצבא הכיבוש הישראלי. כל שאר סעיפי האישום הם זוטי דברים (מי מאיתנו לא נכנס לשטחי הרשות הפלסטינית בניגוד לצווי צבא הכיבוש) שנופחו באופן מלאכותי ל"עבירות ביטחוניות".
זביידי לא נולד לוחם שיחרור. כילד השתתף בפרויקט של ארנה מר ז"ל, אף היא פעילת שלום ישראלית, למען לתת לילדים שחיו תחת הכיבוש האכזרי מעט תקווה. התגייסותו למאבק צבאי נגד ישראל היא תוצאה של תקווה שנמוגה בגלל התעקשותה של ישראל להמשיך בכיבוש, בהרג ובפגיעה המסיבית באוכלוסייה פלסטינית אזרחית (כולל בני משפחתו) באמצעות הצבא, השב"כ, המשטרה והמתנחלים. פעולותיו, שגרמו לצערי למותם של אזרחים ישראלים, לא חרגו מסגנון הפעולות של מחתרות האצ"ל והלח"י. מחתרות אלה, להזכירך, עסקו בטרור אישי, כולל הדרג הפוליטי, נגד הכובש האנגלי והטילו פצצות בבתי קפה ושווקים ערבים שגרמו להרג המוני. יוצאי מחתרות אלה מכהנים היום בתפקידי מפתח במדינת ישראל. רוצח שבויים, אהוד יתום, מכהן מטעם מפלגת השלטון בכנסת, ומי שגרם להרג המוני של נשים וילדים, מקיבייה בשנות ה-50, דרך מלחמת לבנון ועד לדיכוי ההתקוממות הפלסטינית בימים אלו, מכהן כראש ממשלה.
טלי פחימה, ביקשה בדרכה להביא לסיום ההרג, מטרה שאני כמובן שותף לה. מה שמפחיד כל כך את הממסד הביטחוני הישראלי לגבי טלי, שהיא מסמנת תופעה ייחודית, של אשה מזרחית שלא באה מארגוני שמאל, שמשפחתה מצביעה ליכוד ואף היא הצביעה כך בבחירות האחרונות, והנה מתוך תובנה עצמית ובחינה עצמאית של הסכסוך, הגיעה למסקנות שיש לפלסטינים "קייס" צודק במאבקם נגד הכיבוש הישראלי. החשש שמא עוד צעירים מזרחים יגיעו למסקנות דומות, מביאה את צמרת השלטון והשב"כ לפאניקה. כתב האישום נגד טלי נועד לשבור ניצני תופעה זו. את, גברת נוגה, משתפת פעולה עם הרשע והפשע הזה.
החלטתך לא לאפשר לתומכיה של טלי להיכנס לאולם המשפט, אף על פי שהיה מקום, מוכיחה אף היא על ליקוי בסיסי בהבנת תפקידך השיפוטי. פומביות הדיון היא אחד העוגנים העיקריים של מערכת המשפט, ואת חסמת אותה, וגרמת למאבקים קשים שהגיעו לעימות פיסי, בין הצובאים על אולמך לבין משמר בתי המשפט.
הטיעון שלך כי "אין אוויר באולם" ולכן מנעת את הכניסה, היא עוד דוגמה לטפשותך. מה פירוש אין אוויר? תפתחי חלון. תפעילי את האוורור. אני מתחיל להבין את פשר התנגדותו של הנשיא ברק לקידומך משופטת שלום למחוזי. גם השלום היה מעבר לכוחותיך. יש למנוע מאנשים מסוגך, שהם החומר האנושי ממנו מגייסים משטרי עריצות את שופטיהם, לשבת על כס השיפוט. את פשוט סכנה לערכים דמוקרטים.
על היותך שופטת פושעת כמוסבר לעיל, ראוי להושיבך על ספסל הנאשמים בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. אם היה הדבר בסמכותי, הייתי מבצע בך מעצר בידי אזרח ומוסר אותך (אבל לא רק אותך - יש עוד מספר שופטים לא קטן שיחברו אליך) לערכאה בינלאומית שדנה את מי שעסקו בהפרות זכויות אדם.
כל כלב בא יומו, אומר המשפט העממי (שצוטט לא אחת על ידי חברי כנסת, כך שזו שפה פרלמנטרית). אני משתמש במשפט זה כמטאפורה בלבד, ומקווה שמשמעותו, כל פושע יש להעמידו לדין, תתגשם.
יחד עם זאת, הדרך לגיהנום אינה גזירת גורל. הכל צפוי והרשות נתונה, אמרו חז"ל, וגם לך נתונה הרשות לחזור בתשובה מדרך הפיגולים בה את מצויה עתה, ולבחור במסלול של זכויות אדם.
תשוחרר טלי פחימה.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
התובעת אורלי בן ארי גינזבורג
לכבוד רובין לביא
שופטת בית משפט השלום באשדוד
24 בדצמבר 2004 (ערב חג המולד)
גברתי השופטת
באתרי האינטרנט של עיתון "הארץ" ושל העיתונאי יואב יצחק "מחלקה ראשונה" פורסמו (23/12/2004) הידיעות לפיהן החלטת להאריך את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בעוד שלושה ימים, בהנחה כי בסיומם יוגש נגדה כתב אישום.
בכך הצטרפת לשופטים אחרים שדנו בעניינה של טלי פחימה, שכולם התגלו כנמושות כנועות של השב"כ ואישרו את מעצרה בהליכים שרירותיים שהפרו זכויות אדם בסיסיות. היית חלק מהעדר.
אינני מתפלא. 12 שנים כיהנת כתובעת משטרתית, ומתפקיד זה קפצת ישר למשרת השיפוט. המעבר הישיר משוטרת לשופטת, בלי תקופת צינון אזרחית, הוא אחד הכשלים של מערכת המשפט הישראלית. נשארת למעשה עם "ראש כחול" (הכוונה למשטרה הכחולה) ומנטליות של תובעת גם על כס השיפוט. לכן היה זה אך טבעי לקרוא בידיעה העיתונאית כי מיהרת לקבוע, בלי שהתבקשת, כי "קיימת בהחלט תשתית ראייתית לכאורית להגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים". כבר עשית את העבודה של השופט שיצטרך לדון בסוגייה עם הגשת כתב האישום.
האמת היא שאין לתביעה כלום, זולת הלשנות של שטינקרים שהוצאו בעינויים משולבים בפיתויים, בתוספת שקרים (כמו למשל שטלי תירגמה מסמכים של צבא הכיבוש לערבית שעה שאינה יודעת כלל ערבית) ופרשנויות מרושעות ומעוותות של עובדות ידועות.
אין להתרשם מסעיפי האישום הבומבסטיים שפורסמו בעיתונות כמו "סיוע לאויב בזמן מלחמה" או "מסירת מידע לאויב" שאותם ניתן להלביש במציאות הישראלית על כל מי שמפגין עם פלסטינים נגד הכיבוש, או נפגש איתם לקידום דו שיח של שלום.
הראש הכחול של תובעת משטרתית בא לידי ביטוי גם בתגובתך, או מוטב לומר בהתעלמותך, כפי שמציינת הידיעה ב"הארץ", מבקשת הסנגורית עו"ד סמדר בן נתן, להעביר את טלי למתקן כליאה אחר, משום שהתנאים בכלא אשקלון הם בלתי נסבלים. היא לא רואה אור יום, השירותים מצחינים ויש במקום ג'וקים.
אבל מה זה אכפת לך? במידע עליך באתר האינטרנט של בתי המשפט כתוב שאת ילידת ארצות הברית, אולם נראה שהשארת מאחוריך את עקרונות זכויות האדם שטבועים בחוקה האמריקאית ובפעילותם של אישים כמו הכומר מרטין לותר קינג. ספגת את הרפש והסחי של הגזענות, השמרנות והאלימות השב"כית משטרתית בישראל שמופעלת תדיר נגד פעילי שלום מהארץ ומהעולם (שלא לדבר על האלימות האכזרית במיוחד המופעלת נגד פלסטינים מהשטחים הכבושים), והפכת אטומה (לפחות במקרה של טלי פחימה) לזכויות עצורים.
הצעתי כי תיקחי פסק זמן למספר ימים, כדי להתאכסן בכלא אשקלון בתאה של טלי, למען תחושי ותביני לאלו עוולות ופשעים את שותפה.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
ח"כ זהבה גלאון
לכבוד דורון חסדאי
שופט בית משפט השלום
19 בדצמבר 2004
שופט רשע
באתר החדשות "מחלקה ראשונה" של העיתונאי יואב יצחק פורסמה (16/12/2004) ידיעה לפיה הארכת את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בשבוע נוסף.
מעצרה נכנס כבר לחודש החמישי, השב"כ לא מצליח לגבש כתב אישום, ברור לחלוטין כי מדובר ברדיפה פוליטית, אבל אתה נהגת כצורה מחפירה, והארכת את מעצרה אף על פי שטלי פחימה הביאה לידיעתך שהיא עוברת עינויים. שוב חוזר על עצמו ההליך השערורייתי של הגשת חומר "סודי" לך בלבד מבלי שטלי תוכל להתגונן. במקום שתדחה את השיטה הניבזית אתה משתף עימה פעולה.
רק בחודש יוני השנה מונית לשופט, טרם הספקת לחמם את ישבנך על כס המשפט, וכבר אתה נוהג כאחד הרשעים, כנבל ברשות המשפט, כשרת נקלה של השב"כ וגוזר מעצר על אשה חפה מפשע, שכל חטאה לקדם שלום ישראלי פלסטיני.
היתה לך הזדמנות להיות בן אדם, לנהוג אחרת מהעובש של קודמיך, להכניס מעט רעננות של זכויות אדם למערכת, בעיקר עתה בחודש דצמבר, הוא חודש זכויות האדם, אבל החמצת את ההזדמנות. התגלית כשפן חסר חוט שדרה.
אני מקווה שהחשבון איתך ועם קודמיך עוד ייעשה, על פי דין כמובן. גם שופטים שחוטאים בפשיעה שיפוטית צריכים לתת את הדין, בין כאשר דמוקרטיה במלוא משמעותה תשרור בישראל, בין בערכאות בינלאומיות כמו זו ששפטה בנירנברג שופטים פושעים.
עשית משפח, העדפת לאמץ שפיטה עריצה המקובלת במשטרים פאשיסטים, ועל כך אני מוחה.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד השופט אריאל חזק
בית משפט השלום אשדוד
10 בדצמבר 2004
אדוני השופט החזק על חלשים
בהמשך למכתבי הקודם אליך, מצורפות שתי ידיעות (דוא"ל וידיעה מ-ynet 9/12/2004) על מסכת העינויים שעוברת פעילת השלום טלי פחימה בכלא אשקלון לאחר שאישרת את מעצרה למשך 12 ימים.
אינך ילד קטן, ואתה יודע מה מתרחש בארץ. כשופט העובד בשיתוף פעולה עם השב"כ אתה יודע יותר טוב מכל אחד אחר, כי מי שנתון לחקירות השב"כ מופעלים עליו שיטות עינויים שונות ומשונות שעלולות לגרום לנחקר או לנחקרת נזק רפואי בלתי הפיך, גופני או נפשי ולעתים שניהם ביחד. ישראל, למרבה הבושה, הפכה בתחום העינויים למדינה מובילה בעולם. אחת התוצאות של 37 שנות כיבוש.
מעצרה המתמשך של טלי פחימה מבלי שהוגש נגדה כתב אישום, הוא התנכלות פוליטית לפעילת שלום שהגיעה למסקנה כי אין פתרון ללא דו שיח, וגם עשתה מעשה, הלכה לדבר עם מי שמוגדר כאויב כדי לקדם פתרון של שלום. אתה משתף פעולה עם התנכלות זו, ונושא באחריות לעינויים שמופעלים עליה בחקירות. בהחלטתך לעצור את טלי פחימה נהגת על פי המצופה משופטים המשרתים דיקטטורות פאשיסטיות, כמו זו של הגנרל אוגוסטו פינושה ששלטה בצ'ילי עד 1990, ששלחו אזרחים למרתפי העינויים של השירותים החשאיים.
אני מציע לך לעצור בטרם תמשיך במסלול מסוכן זה (הרה אסון לכולנו ובסופו של דבר גם לך. ההיסטוריה מלמדת שגם שרתי העוול, נותנים בסופו של דבר את הדין על פשעיהם).
היום הוא יום זכויות האדם הבינלאומי. אני נותן לך הזדמנות לחזור בתשובה. תפעל כשופט חוקר, לך לכלא אשקלון ותבדוק מה קורה עם טלי פחימה ותעשה לשחרורה.
במקום להיות עבד נרצע של השב"כ תהיה עבדם של הצדק, הדמוקרטיה, החופש וכבוד האדם וחירותו.
גדעון ספירו
חזרה למעלהלכבוד שופט השלום אריאל חזק
בית משפט השלום אשדוד
6 בדצמבר 2004
שלום רב
בעיתון "הארץ" מהיום פורסמה ידיעה לפיה נענית לבקשת המשטרה והארכת את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה ב-12 יום. בארבעת החודשים האחרונים, עד אתמול, היתה טלי למרבה הבושה אסירה מינהלית, ועתה החליטו השב"כ והמשטרה כי יש "חומר חדש" ושינו את מעמדה מ"עצירה ביטחונית" ל"פלילית". מהו אותו "חומר חדש" שמורה לדברי המשטרה על "עבירות חמורות"? את זאת אין אנו יודעים.
אנו עדים בשידור חוזר לאותו הליך עריץ, מעוות ומקומם לפיו מוגש לך "חומר סודי", ואתה נוהג כסריס ממושמע של השב"כ ושלוחיו מאשר את המעצר ומודיע, כך מדווחת הידיעה בעיתון, "כי העבירות שבהן טלי פחימה נחשדת כעת שונות מאותן עבירות שבגינן הובאה בעבר בפני שופט".
לפנינו שכבת אבסורד אחת על גבי רעותה. טלי ופרקליטיה אינם יודעים עד היום בגין מה נעצרה בעבר, שהרי חומר הראיות היה סודי וכך נמנעה ממנה הזכות הבסיסית להתגונן ולהזים את החשדות. עתה טלי ופרקליטתה שוב ממודרות על ידך מ"החומר החדש" וכמו בפעמים הקודמות נשללת מהן היכולת להזים את החשדות.
החלטתך לשלול את חירותה של טלי בנסיבות אלו היא מעשה היאה לחלאות שיפוטיות במשטרים אפלים ולא לשופט שלום, אם אין אנו רוצים לתחום את השלום לתוך מרכאות.
לאחר שקראתי את קורותיך באתר האינטרנט של בתי המשפט, מתחוור העוגן של פסיקתך. מרבית חייך, מאז לידתך בשנת 1961 עברו במערכת הממשלתית. אתה מצטייר בעיני כתוצר כמעט ממוחשב של מערכת שטיפת המוח הישראלית.
ראשיתו של התהליך במערכת החינוך בבית הספר בבאר שבע אותו סיימת ב-1980 שתכנת אותך לשירות בצבא הישראלי. תכנות שנראה כי הצליח לאור שירותך בצבא המלחמה הישראלי מעבר לשירות החובה - חמש שנים בשנים 1980-1985 שכללו תפקיד מ"פ בגולני. אלו שנים מאוד משמעותיות, שנות המלחמה הפושעת שישראל יזמה בלבנון, ובמקביל המשך הכיבוש והפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים - שנים שמדינת ישראל וצבאה עמסו על גבם פשעי מלחמה לרוב. מי שמוכן היה בשנים אלו לשרת בצבא קבע, לקה לדעתי בנכות מוסרית. לאחר מכן שהית חמש שנים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - שנים שהכשירו אותך להיות שרת של מערכת המשפט הממשלתית: בשנים 1992 עד 2000 עבדת במשרד המשפטים באגף כונס הנכסים הרשמי ומשנת 2000 אתה שופט שלום במחוז הדרום.
נראה כי עוצבת ובושלת בטמפרטורות הנכונות ויצאת מהתנור מתאים לכהן כשופט במדינת ישראל ששולח פעילת שלום למעצר על סמך חומר סודי שהשב"כ בישל.
לך תצטיין. עבד נרצע כי ימלוך.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד אילה פרוקצ'יה
שופטת בית המשפט העליון ירושלים
17 בנובמבר 2004
גברתי השופטת
פסק דינך מיום 4.11.2004 המאשר את מעצרה המנהלי של טלי פחימה יכנס לאוגדן כתבי הפלסתר של בית המשפט העליון. לאחר ששילמת את חובך לשב"כ, להלל ולשבח את החומר הסודי שמסר לעיונך מבלי שטלי ופרקליטיה יוכלו להתגונן, את עולה לפסגות שאפילו ג'ורג' אורוול, בשרטטו את תמונת האימים של המלים המאבדות את משמעותן והאח הגדול השולט בנו וקובע את גורלנו, היה מצדיע לך.
למשל בסעיף 9 את קובעת כי "מותר לסטות מדיני הראיות אם שוכנע בית המשפט כי הדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק".
כיצד ניתן לגלות את האמת אם הנאשמת אינה יודעת מה ומי הטוענים נגדה, אינה מסוגלת לאתגר את ההאשמות, אינה יכולה לחקור את אמיתותו של החומר, כולה עומדת בפני קיר אטום, ואת קוראת לפארסה הזו "עשיית משפט צדק". השקר הופך אצלך לאמת, העוול למשפט צדק, מי יגול עפר מעיניך, אורוול היקר.
זו היתה רק המנה הראשונה. עתה מגיעה המנה העיקרית. בהמשך סעיף 9 את כותבת ואני מצטט:
"מציאות זו מטילה חובה מיוחדת גם על בית המשפט לנהוג הקפדת-יתר בהפעלת הביקורת השיפוטית שהוא מחיל על צו המעצר, ולנהוג בזהירות מיוחדת בבחינת חומר הראיות החסוי, אגב מיצוי, בכוחות עצמו, את בדיקת קווי הגנה האפשריים שיכול היה העצור להעלות אילו ניתן לו לראות במו עיניו את חומר הראיות הקיים נגדו".
נפלא. אורוול מושלם. השופטת, שאנו יודעים כבר שהיא עבד נרצע של השב"כ, ממלאת גם את תפקיד הסניגור. היא בודקת "את קווי ההגנה האפשריים שיכול היה העצור להעלות אילו ניתן לו לראות במו עיניו את חומר הראיות נגדו", מה שכמובן מייתר את תפקיד ההגנה המשפטית. איזו יעילות וגם חיסכון. ומה התוצאה? הסכיתו ושמעו, האזיני ארץ, איזו הפתעה: השופטת מצאה את העצורה אשמה ודנה אותה למאסר מבלי שהיא יודעת עד עצם היום הזה, מה רוצים ממנה, ועל סמך מה ניטלה חרותה.
את מעטירה שבחים עד כדי חנופה מביכה על חומר הראיות הסודי שהשב"כ הביא בפניך וטוענת שבדקת אותו בקפידה. הכיצד? האם חקרת שתי וערב את השטינקר או השטינקרים שהיוו את מקור המידע? הרי אין לך מושג ירוק כיצד הוצא המידע מהנחקרים הפלסטינים. אולי עינו אותם? אולי שיחדו אותם? שתי שיטות פופולריות אצל חוקרי השב"כ. אולי השטינקר מסוכסך עם אותו זביידה, מפקד גדודי חללי אל אקצה בג'נין, או מי מאנשיו?
פסק דינך הוא ביזוי כל ערך דמוקרטי, הוא משרת את הפרת זכויות האדם, את הכיבוש, את הרדיפה הפוליטית של מי שאינו נוח לשלטונות. פסק דין
זה מזכה אותך ביריקת בוז וירטואלית.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד אילה פרוקצ'יה
שופטת בית המשפט העליון
4 באוקטובר 2004
שופטת משפח עליונה
במסגרת הערעור שהגישה פעילת השלום טלי פחימה לבית המשפט העליון על מעצרה המינהלי, הצעת "הצעת פשרה": טלי תהיה נצורה ועצורה בביתה, תוך איסור כל מגע עם אנשים מבחוץ והצמדת שמירה הדוקה של השב"כ עליה סביב השעון, 24 שעות, על חשבונה. כלומר, טלי תצטרך לממן את השמירה הזו.
הצעתך לוותה בדברי נזיפה לטלי באומרך כי החומר החסוי שהשב"כ הגיש לך "חמור וקשה מאד" ("הארץ" 29.9.2004). שוב חוזרת התמונה המוכרת מהערכאות הנמוכות, שלום ומחוזי, שהשופטים מסתמכים על חומר חסוי וטלי ופרקליטיה אינם יכולים להתגונן. במקום שתעמדי כאבוקה נאורה ותורי לשופטים בערכאות הנמוכות הליכי משפט דמוקרטי מהם, את נגררת אחריהם כעיזה עיוורת.
האם לא עלה בדעתך, גברת אילה "העליונה", הרעיון המהפכני שאם השב"כ מפיץ עלילות נגד טלי, יותר לה להתגונן? ככל שההאשמות חמורות יותר, הזכות להתגונן ולהפריכן מקבלת מעמד חוקתי גבוה יותר. אבל את, כעמיתיך התחתונים, נתקפת בסימום כאשר השב"כ הגיע עם "החומר החסוי", משל קיבלת זריקת טשטוש. נניח לרגע שיש למאן דהוא "חומר חסוי" עליך לפיו את מתכננת הנחת פצצה בבית המשפט העליון. האם זו סיבה לעצור אותך במעצר מינהלי מבלי לאפשר לך להתגונן?
אינני מתרשם מ"הצעת הפשרה" שלך. זו הצעה מגונה ומרגיזה. לא זו בלבד שאת מאשרת את המעצר המינהלי על אדם שלא הורשע, אלא מטילה את הוצאות המעצר על טלי, ביודעך כי היא פוטרה ממקום עבודתה, שאין לה מקורות הכנסה, שהיא באה ממשפחה דלת נכסים חומריים, ושאין לה יכולת לממן עשרות אם לא מאות אלפי שקלים למימון אנשי שב"כ שישמרו עליה 24 שעות בביתה.
אין פלא שהמדינה קיבלה את הצעתך. היא יוצאת ברווח: גם מקבלת את ליטרת הבשר של המעצר המינהלי וגם לא נושאת בהוצאות.
כך לא פועל בית משפט גבוה לצדק. זה מתאים יותר לבית משפט תחתון לעוול.
אני מקווה שעוד תתני את הדין על מעצר השווא שגזרת על בן אדם חף מפשע.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד השופט אורי גורן
נשיא בית המשפט המחוזי
16 בספטמבר 2004
שלום רב
אתרי החדשות באינטרנט (14.9.2004) ועיתוני ערב ראש השנה תשס"ה (15.9.2004) פירסמו את החלטתך לאשר את מעצרה המינהלי של פעילת השלום טלי פחימה לתקופה של 4 חודשים.
כמי שנכח במהלך הדיונים, היה לי ברור כי מדובר בהליך פורמלי בלבד שלא יאתגר את השב"כ, וכך גם אמרתי לעורכות הדין של טלי פחימה – חבל על הזמן, מדובר במשחק מכור. לצערי מתברר שצדקתי.
היית יכול לצאת גדול מהדיון הזה, שופט שפוסק לפי נורמות דמוקרטיות, אילו היית אומר לשב"כ:
חברים, לאחר שטלי פחימה היתה נתונה במרתפי החקירות שלכם חודש ימים ולא הצלחתם לגבש כתב אישום נגדה, אינני מתכוון להוציא עבורכם את הערמונים מהאש. אני לא מוכן לשחק לפי כללים של משטרי עריצות בהם השרותים החשאיים הופכים את השופטים לכלבי הציד שלהם. אינני מוכן לקבל "חומר סודי" שיובא רק לעיוני, מבלי שגם הצד השני יוכל לקבלו ולהתגונן מפניו בחקירה נגדית, כפ שמחייבים כללי הצדק והיושר.
לא התרוממת לגודל השעה. נהגת על פי השגרה הצפויה כתוכי של השב"כ. חזרת על סיפורי השב"כ, בלי לבדוק ולחקור אותם ומבלי לאפשר לטלי ופרקליטותיה להתגונן, שהרי החומר "הסודי" לא מוצג להן והן מגששות באפילה מבלי לדעת על מה ועל מי מתבססים החשדות. לכן אני רואה בחומרה מיוחדת את דבריך בהחלטתך "שטלי פחימה נחושה לבצע פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות". זו הרשעה ללא הליך משפטי תקין, על סמך רכילות שב"כית שמקורותיה עלומים. חטאת כאן בלשון הרע. מאחר ואנו נמצאים בפתח הימים הנוראים אזכיר לך את את הכתוב בספר תהלים "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" (תהלים ל"ד). אתה מנצל בצורה צינית את חסינותך מפני תביעות על הוצאת דיבה. לא נותר לי אלא לומר לך שאתה שקרן, רמאי וגנב (בהוראת גניבת דעת) מתוך תקווה שאתה תתבע אותי על לשון הרע, וכך אוכל בהליך משפטי להוכיח את העוול והמשפח שגרמת לטלי פחימה בשלילת חירותה של אשה חפה מפשע, באמצעות המעצר המינהלי שאישרת.
המידע הגלוי המצוי ברשותנו מזים את החשדות של השב"כ.
חלק ניכר מחקירתה של טלי פחימה בימי מעצרה במרתפי השב"כ הוקדש לשטיפת מוח פוליטית במטרה להניא אותה מפעילותה הפוליטית. בין הנימוקים "האינטלקטואלים" שהעלו החוקרים בלט מה שאמור בעיניהם להיות קלף מנצח בנוסח "מה יש לך לחפש אצל השמאלנים ההומואים האלה"? זו היתה הרמה. גם העובדה שהיא הזמינה את הטלוויזיה הישראלית לצלם את נוכחותה בג'נין במטרה להפיץ אץ המסר הפוליטי שלה, מאבק נגד הכיבוש בדרכים לא אלימות, עומדת לזכותה. גם הראיונות עימה בתקשורת בהם חזרה והדגישה כי יצאה לג'נין ללמוד איך חיים פלסטינים תחת כיבוש, עומדים לזכותה. גם רצונה להקים סדנאות לימוד לילדי ג'נין בעקבות הסרט "הילדים של ארנה", עומדת לזכותה. גם התצהיר של ח"כ לשעבר האשם מחמיד שעמד בקשר עימה והעיד כי היא מתנגדת לפעולות המתאבדים ולפגיעה באוכלוסיה אזרחית, עומד לזכותה. אתה העדפת את רכילות השב"כ המתבססת לא אחת על משת"פים שהם עבריינים פליליים, המקבלים תשלום ויודעים לרצות את מפעיליהם במידע "מתאים". אזרח ערבי ישראלי שאינו משת"פ של שרותי הביטחון לא נחשב אצלך "מקור מהימן". סתם גזענות, שגם היא מצויה לצערנו בשפע במערכת המשפט.
לכך יש להוסיף את משחקי החסמב"ה באולמך, לפיהם נאלצו טלי פחימה ופרקליטותיה לעזוב את האולם כדי לאפשר לאיש השב"כ להתמקם מאחורי מסך בטרם ייחקר. חקירה זו היתה ממילא חסרת ערך כי על מרבית השאלות הוא ענה שאינו יכול לחשוף את מקורות המידע. האיש לא אמר כלום, מעבר לחזרה מכנית על אותם חשדות, מה שלא הפריע לך לכנות את עדותו "מהימנה". האם זה ביטוי לחוש הומור מקאברי או סתם טימטום של מי שאולף לומר הן לשב"כ? כמתאבן ראוי להדגיש כי אותו איש שב"כ שהעיד תחת השם "אורן" כלל לא חקר את טלי פחימה. כשהדברים מגיעים אליך זה כבר כלי שלישי או רביעי. בושה וכלימה שאתה מוכן לתת יד ולהיות חלק מהביום הפרימיטיבי הזה.
אין ספק, השב"כ הצליח במשימתו להפוך אותך לרוטויילר מאולף. הוא אומר לך לשבת, אתה יושב. הוא אומר לך לנבוח ולנשוך אתה נושך, ובעוצמה מכאיבה – ארבעה חודשי מעצר מינהלי לטלי פחימה תוך הכפשתה.
בנסיבות אלה טוב היה לוותר על התיווך שלך ולהאציל את סמכות המעצר ישר לתובע, עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות, שהוכיח עצמו כשרת נאמן וזרוע מוארכת של השב"כ לא פחות ממך, כיאה למי שמוכנים לשרת משטרי עריצות ("ענרים" כאלה היו בשפע בימי הרייך השלישי, בדרום אפריקה של הארפטהייד, ברוסיה הקומוניסטית, וכיום בסין, בצפון קוריאה ובישראל של כיבוש ואפרטהייד). האצלת הסמכויות לתובע תחסוך מאיתנו את מצג השווא כאילו ערכאה שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה דנה והחליטה בענין.
אתה תלוי באורך הרצועה שהשב"כ משחרר, ודרך התנהלותך בדיון על אישור המעצר המינהלי של טלי פחימה הוכיחה, שהשב"כ מחזיק אותך קצר. שמא תמצא נחמה בכרטיס הכניסה שהרווחת לאינטרנציונל שופטי המשפח , מאז ימי הצאר, עבור למוסוליני, סטלין, פרוורד, פרנקו, סדאם, פינושה ועד לישראל של השטחים הכבושים.
בהחלטתך לעצור את טלי פחימה ביצעת מעשה נבלה; לקחת חלק ברדיפה פוליטית, הפרת זכויות אדם, הפצת שקרים, ביזית את מקצוע השיפוט ועל כל אלה לא תנקה. (עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט – משלי יט, ה).
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (יש ביכולתך לתקן את העוול)
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
ענר הלמן, פרקליטות המדינה
לכבוד ליה לב און
שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה
4 בספטמבר 2004
גברתי המרשעת
באתר האינטרנט של גלי צה"ל קראתי כי ביום חמישי 2 בספטמבר 2004, הארכת בעוד ארבעה ימים את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה. היתה זו הארכת מעצר חמישית ועם סיומה ימלאו 30 ימים למעצר השווא הזה. את מתעקשת להמשיך בדרכך הנלוזה.
גם הפעם לא גילתה התביעה עילה ממשית למעצר, והכל התבסס על אותה ברית סתרים בינך לבין השב"כ, לפיה הם מראים לך "חומר חסוי" שלטלי ולפרקליטתה אסור לראות, ועל כן גם יכולתן להתגונן מול העלילה שואפת לאפס. אילו מילאת את תפקידך על פי נורמות של מדינה דמוקרטית, לא היית משתפת פעולה עם מעצר מתמשך שלא מניב כל תוצאה ממשית.
על פי הדיווח שקיבלתי, יש חומרה מיוחדת בהתנהגותך הנפשעת, משום שידעת על אופיה הפוליטי של מה שקרוי "החקירה". נאמר לך שחוקרי השב"כ מנצלים את מעצרה לשטיפת מוח תוך שימוש בקלישאות בהמיות כמו למשל "תעזבי את השמאל, הם כולם הומואים". בדיון האחרון העלתה טלי את ענין איזוקה בניגוד לחוק, אולם את סרבת לדון בכך תוך הערה "שזה לא הזמן", אמירה שערורייתית הנוגדת את תפקידך השיפוטי לפיו את חייבת לשמור על זכויות נאשמים.
הדרך בה את ממלאת את תפקידך ראויה לכל גינוי. אמירה ערבית עממית אומר "שכל כלב בא יומו". אני משתמש בפתגם זה כמטאפורה לרעיון שגם יומם של שופטות ושופטים עריצים הפועלים בשרות הפרות זכויות האדם, בוא יבוא, על פי דין כמובן. אני בודק את האפשרות האם אפשר להסגיר אותך להאג או לתבוע אותך בבית הדין לזכויות האדם של הקהילה האירופית בשטרסבורג, שהרי ישראל קשורה עימה בכל מיני הסכמים. בין כך ובין כך, תיפקודך האפל בפרשת מעצרה של טלי פחימה הבטיח את מקומך (עם עוד עמיתים שלך) ברשימת החלאות שפעלו בשרות הדיכוי, העוול והרשע.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
לכבוד השופטת ליה לב און
בית משפט השלום פתח תקוה
30 באוגוסט 2004
גברתי שפחת השב"כ
באתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" (( 29.8.2004 ynet פורסם כי הארכת את מעצרה של טלי פחימה בעוד חמישה ימים. טלי עצורה כבר שלושה שבועות במרתפי השב"כ וזו היתה הארכת המעצר הרביעית.
כל הסימנים מביאים אדם תבוני שעיניו לא טחו מראות למסקנה, כי מדובר במעצר וחקירה פוליטיים. השב"כ לא רווה נחת מפעילותה של פחימה, מהסולידריות עם סבלו של העם הפלסטיני, מעדות ראיה על פשעי המלחמה של משטר הדיכוי והאפרטהייד שמדינת ישראל מפעילה על העם הפלסטיני בשטחים הכבושים מזה 37 שנים.
שלושה שבועות היא מעונה ונחקרת על ידי בריוני השב"כ והם לא הצליחו להוציא ממנה הודאה, ואין כתב אישום. האם זה לא צריך להדליק אצלך נורה אדומה?
התפקיד שלך אינו לקפוץ לדום כל אימת שמוזכרות המילים "ביטחון המדינה". במשטר דמוקרטי את חייבת לעמוד על המשמר לבל תשלל חירותו של אדם בתואנות שווא. וזה בדיוק מה שקורה.
את מועלת בתפקידך השיפוטי. את מתנהגת כשפחה חרופה של השב"כ, משל היית נערת ליווי שסרסורים מכרו לשרותי הביטחון.
אם ימשיכו להחזיק אותה במרתפי השב"כ, בהחלט יתכן שתשבר ותודה בכל מה שיכתיבו לה.
לאור התהיות שהעלתה הסנגורית סמדר בן נתן, בדבר נסיונות השב"כ להביא אותה להפסקת פעילותה הפוליטית, היית צריכה לאתגר את המשטרה בשאלות קשות ולא להיות חותמת גומי כפי שכתבת בהחלטתך: "אין מקום לטענה לפיה החקירה נועדה לשטיפת מוח או לשינוי עמדות פוליטיות". מדוע אין מקום? אינך מסבירה ואינך מנמקת. סתם הפרחת נפיחה מצחינה לאויר.
את הוכחה שאסור למנות לתפקידי שיפוט מי שהתיבשו עשרות שנים בשרות המדינה. בקורות החיים שלך, כפי שפורסמו באתר בית המשפט, נכתב כי מ1975 עד 1998, עבדת בתפקיד בכיר בפרקליטות מחוז תל-אביב. שנים אלה עיצבו אותך כצייתנית של המערכת, שמוחה שטוף באמירת הן לשב"כ, אין שאלות, אין פקפוקים. מהפרקליטות ישר לכס השיפוט, בלי כל חניית ביניים. שופטים כמוך הם חומר הגלם של משרתי משטרי עריצות.
אני מסיים באותו קטע שכתבתי לעמיתך אהרן גולדס, עבד לא פחות נרצע ממך שאישר אף הוא את המשך מעצרה של פחימה.
תחזרי בתשובה, תבקשי סליחה מטלי פחימה ותפעלי לשיחרורה. תתחילי למלא את תפקידך כשופטת עצמאית המונחית על ידי ערכים דמוקרטים, שאם לא כן, החשבון איתך ועם כל הנבלות שמתמסרים לתכתיבי השב"כ ושוללים חירותם של בני אדם משום שפעילותם הפוליטית בשרות זכויות האדם אינה נושאת חן בעיניהם, יעשה יום אחד, על פי דין כמובן, כפי שהוא נעשה בגרמניה הדמוקרטית לאחר האיחוד, עם שופטי גרמניה המזרחית שפעלו בשרות העריצות.
גדעון ספירו
העתק:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
לכבוד השופט המשפחן אהרן ד. גולדס
בית משפט השלום פתח תקוה
27 באוגוסט 2004
אדון גולדס המאוד לא נכבד
בידיעה שפורסמה באתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" (ynet 23.8.2004) דווח כי הארכת את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בשבעה ימים נוספים.
היתה זו הארכה שלישית של מעצרה לאחר שבועיים וחצי בהם היא נתונה לחקירות השב"כ והחוקרים לא מצליחים, על אף עינויים ולחצים, לחלץ ממנה הודאה בעבירה שיש בה צל צלה של מה שקרוי בז'רגון הרשמי "פגיעה בביטחון המדינה".
אתה נהגת כמו שני קודמיך, כעבד נרצע של השב"כ, הארכת את מעצרה ותוך כדי כך ניצלת את תפקידך להכפיש את שמה באומרך "שקיימות עילות מעצר" וכי בחומר החקירה שהוגש לך "קיים חשד שאכן פחימה עברה את העבירות שיוחסו לה". הוספת כי "שחרורה של פחימה בשלב זה יגרום לשיבוש הליכי חקירה ולא יאפשר את מיצוי החקירה עד תומה".
אלו ניסוחים כוללנים חסרי משמעות, שאינם מכילים דבר, והם נשמעים כהד חלול לתכתיבי השב"כ. אילו מילאת את תפקידך כשופט הדואג לזכויות אדם ולמניעת מעצרי שווא של אזרחים, במקום לנהוג כבובת שב"כ, היית צריך לשאול את החוקרים, "רגע רבותיי, שבועיים וחצי הגברת נתונה בחקירה וטרם הצלחתם להוציא כתב אישום"? הרי ברור על פניו שמעצרה וחקירתה של טלי פחימה הם בעלי אופי פוליטי שמטרתם להניא אותה מפעילותה הפוליטית הלגיטימית נגד הכיבוש, ומעדותה מהשטח על פשעי המלחמה של הכיבוש הישראלי.
כאשר קראתי באתר בתי המשפט את קורותיך, הבנתי כי אתה תקוות שווא ככל שמדובר בזכויות אדם. אתה בוגר ישיבת מפד"ל הנגועה בסימני היכר פאשיסטים, סיימת לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן שבין תלמידיה היה גם הסטודנט למשפטים הרוצח יגאל עמיר, והתגייסת לצבא הכיבוש הישראלי כאיש קבע בפרקליטות הצבאית. זהו תמהיל רעל קטלני שיכול להצמיח שופט יודונאצי, אם להשתמש בביטוי שטבע בשעתו הפרופסור ישעיהו ליבוביץ. אינני יודע אם כבר הגעת לשלב היודונאצי, אבל המעצר שכפית על טלי פחימה מעיד שאתה במסלול ממנו קורצו שופטי משטרי עריצות.
אני מציע לך לחזור בתשובה, לבקש סליחה מטלי פחימה ולפעול למען שחרורה. במקביל, להתחיל למלא תפקידך כשופט עצמאי המונחה על ידי ערכים דמוקרטים. שאם לא כן, החשבון איתך ועם חבורת הנבלות שמתמסרים לתכתיבי השב"כ ושוללים חירותם של בני אדם משום שפעילותם הפוליטית בשירות זכויות האדם לא נושאת חן בעיניהם, יעשה יום אחד, על פי דין כמובן, כפי שהוא נעשה בגרמניה הדמוקרטית, לאחר האיחוד, עם שופטי גרמניה המזרחית שפעלו בשירות העריצות.
גדעון ספירו
העתק:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
לכבוד אבי דיכטר - ראש השב"כ
21 בדצמבר 2004
אדוני השב"כניק
מצורפים שני דיווחים על העינויים שעוברת פעילת השלום טלי פחימה מידי חוקרי השב"כ. מזה חמישה חודשים עצורה טלי פחימה על פי בקשתכם, שלמרבה הבושה אושר על ידי שופטים נרפים ושפוטים של השב"כ שלא היה בהם האומץ לומר לך ולפקודיך הרף. חמישה חודשים פקודיך חוקרים אותה מבלי שיש להם בדל ראיה למנטרת הכזב "פגיעה בביטחון המדינה" עליה הם חוזרים כפזמון שחוק במטרה לשטוף את מוחו של המון נבער צמא דם (ראה את התגובות המתלהמות באתר ynet).
טלי מגלה עד כה גבורה רוחנית ונפשית, ולא נשברה על אף סאת העינויים אותה היא עוברת מדי יום. מדובר ברדיפה פוליטית של צעירה ישראלית, שלא מוכנה להשלים עם הזוועות שמפעילה מדינת ישראל באמצעות זרועות הכיבוש (צבא, שב"כ, משטרה ומתנחלים). כל חטאה מתמצה בטיפוח דיאלוג עם פלסטינים במטרה לקדם פתרון של שלום הגון והוגן. אתם בשב"כ החלטתם לשבור אותה, ובאמצעותה להפחיד פעילי שלום ישראלים המגלים סולידריות עם סבלו של העם הפלסטיני, למען יפסיקו את הדיאלוג אותו הם מקיימים עם פלסטינים בשטחים הכבושים.
אתה כקודקוד של המערכת נושא באחריות לפשעים. עינויים אסורים הן על פי אמנות בינלאומיות - עליהן חתומה ישראל - והן על פי החלטת בית המשפט העליון, שלצערי לא כופה את יישום החלטתו (שמתבררת יותר ויותר כהחלטת פרוטוקול לצרכי יחסי ציבור בחו"ל). אתם מצפצפים על הפסיקה, והשופטים משתפים פעולה בשתיקה והעלמת עין.
גם אם אתה נהנה עתה מחסינות, אין היא נצחית. רודן צ'ילי לשעבר הגנרל אוגוסטו פינושה חש כמוך בטוח ויהיר, אולם עתה הוא עומד לדין על פשעיו שביניהם נימנים גם הפעלת עינויים. גילו המופלג, 89, לא חילץ אותו מאיימת הדין.
אתה עומד להשתחרר במאי 2005, ופעילי שלום וזכויות אדם, בארץ ובחו"ל, ירדפו אחריך עד שתועמד לדין. אני פונה אליך בדרישה לפעול להפסקת העינויים של טלי פחימה ולשחררה ממעצר. את פשעי העבר אינך יכול למחוק, אבל אתה יכול להפסיקם מעתה ואילך. הדבר ייזקף לזכותך בטעונים לעונש.
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
ח"כ זהבה גלאון
הפרשן משה נגבי
