מפעל מוטורולה בערד פועל מאז שנות השמונים ומעסיק כארבע מאות עד חמש מאות עובדים, בנוסף לקבלני שירותים כגון הסעות. בראשית ימיו לא נהג המפעל להעסיק עובדי קבלן מעבר לתקופת נסיון קצרה. ברבות השנים גדל מספרם של עובדי הקבלן אשר הועסקו במפעל ובמפעל השכן בו בוצעו עבודות עבור מוטורולה. בהתאם להתחייבות שנתנו פרנסי העיר בעת המו"מ על הקמת המפעל, לא פעלה ההסתדרות לאגד את העובדים ולארגנם.

כחלק מתאגיד רב לאומי מתחרה המפעל הערדי במפעלי מוטורולה בעולם על פסי היצור וההזמנות. לכן, מאפיין המפעל בחוסר יציבות במספר המועסקים. עם זכיה במכרז פנימי, מגייס המפעל עובדים, ועם חיסולו של קו היצור, או זכיית מפעל אחר בהזמנת יצור, הוא מפטר.

מרכז המו"פ מעולם לא הגיע לערד. כאן מועסקים העובדים בפס יצור. הכינוי היי-טק מטעה. מרבית העובדים מועסקים ברמות שכר לא גבוהות – הטקסטיל של ההיי-טק. ובכל זאת, בהנתן הזדמנויות התעסוקה המועטות באיזור וגודלו של המפעל, מוטורולה היא גורם חשוב בחיי העיר ערד.

לפני כשנה פטר המפעל עשרות עובדים, כולל עובדים בכירים וותיקים, בשל שפל וצימצומים.

היום מדובר על אפשרות סגירתו של המפעל, ולחלופין על מכירתו תוך צימצום מספר העובדים והרעה בתנאי העסקתם. אופציה שלישית הנשקלת היא מתן הטבות במיסוי על רווחים שיועברו לחו"ל, תמורת הבטחת המשך הפעלת המפעל לתקופה בלתי ידועה, אך ככל הנראה קצרה.

הצצה במפת הישובים בארה"ב או באנגליה, תגלה ישובים רבים ששגשגו סביב הפעלת מכרה או מפעל מסוים, ואשר שקעו עם סגירת אותו מקור פרנסה. ערד אינה נמצאת במצב נואש כזה, אך בכל זאת יש כאן לקח. לשגשוגה של העיר לטווח ארוך, עדיפים מפעלי תעשיה בינוניים ומקורות פרנסה מבוזרים, על פני תלות משמעותית במפעל/מכרה גדול אחד.

לקח שני הוא כי הכותרת היי-טק אינה ערובה להעסקה משופרת ולמשכורות גבוהות. גם בהיי-טק יש הרבה מאד עבודת שגרה, על פס יצור, בשכר נמוך וללא יציבות תעסוקתית. מגמה זאת רק מתחזקת עם תהליכי הגלובליזציה.

הלקח השלישי הוא כי אין תחליף לעבודה מאורגנת, ורק התארגנותם של העובדים תגן עליהם ועל תנאי עבודתם.