עתירה חדשה לבג"ץ נגד תוואי גדר ההפרדה על אדמות בילעין הוגשה לפני שבוע (בג"ץ 8414/05). בעתירה מתבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי, המורה למדינה לבוא ולנמק מדוע לא תימנע מהקמת הגדר על אדמות בילעין, וכן מדוע לא תשיב את המצב לקדמותו, ככל שהדבר נוגע לעבודות שכבר התבצעו במקום. כן מתבקש בית המשפט להוציא צו ביניים להקפאת העבודות בתוואי הגדר על אדמות בילעין. את העתירה הגיש בשם ראש מועצת הכפר בילעין, עו"ד מיכאל ספרד.

היסטוריה ארוכה של פיתולים משפטיים

אין זו הפעם הראשונה שתושבי בילעין, המפגינים נגד גדר ההפרדה כבר שבעה חודשים, עותרים לבג"ץ. ואולם, כפי שנחשף בעתירה החדשה, למרות שעניין תוואי הגדר על אדמות הכפר הגיע לבית המשפט העליון שלוש פעמים קודם לכן, הנושא לא זכה עד היום ולו לדיון אחד לגופו של עניין בפני השופטים. כל העתירות הקודמות נמחקו, בעיקר עקב ליקויים משפטיים חמורים שהתגלעו בניהול העתירה הראשונה, שהוגשה בשנה שעברה. לטובת מי שמתעניינים בהיסטוריה המשפטית המסובכת של תוואי הגדר בבילעין, להלן תקציר האירועים העיקריים:

העתירה הראשונה הוגשה ב-13 בדצמבר 2004, אותה הגישה עורכת הדין הפלסטינית נאילה עטייה (מחיפה), שנשכרה על ידי תושבי בילעין לייצגם בהליכים נגד הגדר - עתירה לבג"ץ נגד התוואי באדמות בילעין וצפא. ואולם, יומיים לאחר מכן, במועד הדיון בבית המשפט, הגישו עו"ד עטייה (בשם העותרים) ועו"ד הלמן (בשם המדינה) "הודעה ובקשה מוסכמת" במסגרתה הודיעה עו"ד עטייה על הסכמתה למרבית תוואי הגדר בשטחי בילעין (מגבול צפא-בילעין עד "הבית הבודד"), בכפוף לבדיקת אפשרות לשינוי קל בחלק הצפוני של התוואי (מהבית הבודד עד גבול בילעין-חרבתא).

מתצהירו של ראש מועצת הכפר בילעין, שצורפה לעתירה שהוגשה עתה, מתברר כי למרות שעו"ד עטייה הופיעה בבית המשפט בשמו, ההסכמות שאליהן הגיעה עם המדינה נעשו שלא בידיעתו וכמובן שלא על דעתו.

לדיון בבג"ץ בשאלת יתר התוואי שלא הוסכם עליו, שנערך ב-16 בפברואר 2005 לא הופיעה עו"ד עטייה, ותחת זאת ביקשה מעו"ד פתחי שביטה לבוא במקומה ולבקש מבית המשפט למחוק את העתירה. בג"ץ נענה כמובן לבקשה.

5 ימים אח"כ, ב-21 בפברואר 2005, הגישה עו"ד עטייה עתירה נוספת - הפעם בשם חמישה מתושבי בילעין שהעבודות לתוואי הגדר החלו על אדמותיהם. בעתירה זאת לא נטענו כמעט טענות נגד התוואי עצמו; הטענה המרכזית היתה כי נשללה מהתושבים זכות ההתנגדות, מאחר שלא נמסרה להם הודעה על תפיסת אדמותיהם לצורך הקמת הגדר. זאת, למרות שהעתירה הראשונה, שנמחקה לבקשת עו"ד עטייה, נסובה רובה ככולה על צו התפיסה שמתוקפו נלקחו האדמות שעל תוואי הגדר.

אם לא די בכך, בעתירה השנייה "שכחה" עו"ד עטייה להזכיר כי תושבי בילעין כבר הגישו בעבר עתירה שנמחקה לבקשת באי כוחם. ב-3 במרץ 2005 מחק בג"ץ גם את העתירה השנייה בשל אי-ניקיון כפיים חמור (אי אזכור העתירה הקודמת) ובשל העובדה שהעתירה הקודמת עסקה כאמור, בצו התפיסה שמתוקפו החלו העבודות על תוואי הגדר. אי לכך קבע בג"ץ, לא נשללה זכות התושבים להתנגד, ועו"ד עטייה אף ניהלה בשמם מגעים ארוכים עם הרשויות קודם להגשת העתירה הראשונה.

העתירה השלישית הוגשה ב-26 באפריל 2005 ובה נעשה ניסיון נוסף להביא את עניינם של אנשי בילעין לדיון בבית המשפט העליון. עו"ד פתחי שביטה הגיש לבג"ץ בקשה לצרף לעתירה של תושבי חרבתא, שהוגשה על ידי עו"ד עטייה, גם כמה מאנשי בילעין שהתוואי עובר על אדמותיהם. ב-14 ביוני 2005 דחה בג"ץ את הבקשה לתיקון העתירה ולצירוף תושבי בילעין.

העובדות החדשות

הניסיון הרביעי להביא את תוואי הגדר בבילעין לביקורת שיפוטית בבג"ץ מבוסס בעיקרו על שתי עובדות חדשות שהתגלו מאז הסתיימו ההליכים הקודמים.

העובדה הראשונה נוגעת לייצוג המשפטי הלקוי בעתירה הראשונה. רק במאי 2005, לאחר שהמדינה הגישה את תגובתה לבקשתו של עו"ד שביטה לצרף כמה מתושבי בילעין לעתירה של חרבתא, נודע לאנשי בילעין על ההסכמות שאליהן הגיעה עו"ד עטייה עם המדינה. כאמור, במסגרת הסכמות אלה הודיעה עו"ד עטייה כי אין לה התנגדות לרוב תוואי הגדר על אדמות בילעין - הודעה שנמסרה בניגוד לעמדתו של ראש מועצת הכפר בילעין, ובלי שעו"ד עטייה טרחה ליידעו בעניין.

העובדה השנייה נוגעת לתוכניות הבנייה באדמות בילעין שממערב לתוואי הגדר. ב-29 במארס 2005 פנו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" בעתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה שזה האחרון יורה למינהל האזרחי לאפשר להם לעיין בתוכניות המיתאר החדשות של ההתנחלות מודיעין עלית, הנוגעות בין השאר לשטחים שבין תוואי הגדר בבילעין לגבול השטח הבנוי של ההתנחלות. עתירה מינהלית זו הוגשה לפי חוק חופש המידע. בשבועות האחרונים, במסגרת ההליכים בעתירה המינהלית, הסכים המינהל האזרחי לאפשר לעותרים לעיין בתוכניות המיתאר.

כך התברר לאגודה לזכויות האזרח ולעמותת "במקום" כי על כ-900 דונם מאדמות בילעין שנותרו ממערב לתוואי הגדר מתוכננת שכונה חדשה של מודיעין עלית שתיקרא "מתתיהו מזרח" (או "נחלת חפציבה" או "גרין פארק"; למרבית השכונות במודיעין עלית יש יותר משם אחד). עוד התברר כי השכונה החדשה, שנוגעת בתוואי הגדר בחלקה הדרומי-מזרחי, עדיין לא אושרה, וכי למרות זאת הוחל בפועל בבנייתה, בניגוד לחוק התכנון הירדני החל בגדה המערבית.

מעיון בתוכנית המיתאר למתתיהו מזרח התגלו עובדות נוספות: בתוך השטח של תוכנית המיתאר מצויות אדמות ("מובלעות", כלשון התוכנית) בבעלות פרטית של תושבי בילעין. לפי התוכנית ייבנו במתתיהו מזרח 3,008 יחידות דיור. המינהל האזרחי עצמו הוציא צווי הפסקת עבודה לבנייה בשכונה, מאחר שכאמור תוכנית המיתאר עדיין לא אושרה.

מטרת התוואי - הרחבת מודיעין עלית

בכל ההליכים הקודמים בבג"ץ חזרה המדינה והצהירה כי התוואי שנבחר נועד לשרת מטרות ביטחוניות בלבד, ואין לו כל מטרה פוליטית. ואולם, תוכניות המיתאר שנחשפו לאחרונה מגלות את המטרה האמיתית של התוואי: הרחבת ההתנחלות מודיעין עלית, שמשרד השיכון מייעד לה 150,000 תושבים בשנת 2020.

חשוב להדגיש כי רוב השטח הבנוי הקיים של מודיעין עלית אינו נמצא על אדמות בילעין, אלא על אדמות הכפרים השכנים, שהופקעו במרוצת השנים והוכרזו כאדמות מדינה. למעט שלוחה מערבית בת כ-300 דונם מאדמות בילעין, שעליה ניצבת כיום השכונה קרית ספר במודיעין עלית, כל שאר אדמות בילעין שהוכרזו כחלק מתחום השיפוט של מודיעין עלית נותרו עד היום בלתי בנויות.

גבול השטח הבנוי הנוכחי של מודיעין עלית הוא כביש 455, שנסגר לתנועה עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה. כביש 455 מתחבר לכביש 443 ליד מכבים וממשיך צפונה, עד שהוא פונה בכיוון צפון-מזרח ליד חרבתא. הרוב המכריע של אדמות בילעין נמצא מזרחית לכביש 455, שלאורכו נמצאת גם גדר היישוב הנוכחית של מודיעין עלית. כל השכונות הבנויות של מודיעין עלית - קרית ספר, אחוזת ברכפלד וגני מודיעין - נמצאות מערבה לכביש 455. תוואי מכשול ההפרדה שנבחר, נועד לאפשר למודיעין עלית את ההתרחבות מזרחה, אל מחוץ לגדר היישוב הנוכחית של ההתנחלות, ובלעדיו לא היתה למעשה מתאפשרת בניית השכונות החדשות מתתיהו מזרח ו"נאות הפסגה" (הנמצאת רובה על אדמות חרבתא, וחלקה על שטחי בילעין).

בעבר כבר הצהירה המדינה בעתירה אחרת לבג"ץ כי בקביעת תוואי הגדר אין להתחשב בתוכניות מיתאר של התנחלויות שעדיין לא אושרו אישור סופי. בניגוד מוחלט לעמדה רשמית זו, עובר התוואי בבילעין לפי קווי המיתאר של התוכניות להקמת השכונות מתתיהו מזרח ונאות הפסגה. כל זאת תוך פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיהם הבסיסיות של תושבי בילעין לקניין, לחופש תנועה ולפרנסה.