מַהֲלַךְ סִיגָרְיָה מִבֵּיתִי מְהַלֵּךְ צֵל מִתְחַכֵּךְ בַּקִּיר מְבַקֵּשׁ רַק קִיר מִקְלָט לְהָסִיר טְלַאי שָׁחוֹר.

הופ, הופ, יעבא,
תוסיף אחמד, תוסיף צבע.
לישכת כוהנים, לישכת עצים,
זה בית מקדש, לא מושב לצים.

תראה אותם, יא-אחמד,
כול יהוד שם פה יד:
אמא טליבן נותנת צ'פחה,
אמא תיאבון דוגמא וקמחא,
המתנחבלים תורמים אהבת חינם
והחילונים המסכונים גלונים של דם.

אַבְרָהָם אָבִינוּ
הָלַך אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיִּה
עַל אֶחָד הֶהָרִים
לְהַעֲלוֹת שָׁם אֶת יִצְחַק לְעוֹלָה –
חָבַשׁ חֲמוֹרוֹ
לָקַח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ
וְאֶת יִצְחַק בְּנוֹ ,
בָּקַע עֲצֵי עוֹלָה
וַיִּקַּח וַיֵּלֵך אֶל הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלוֹהִים.

כְּבַר אַרְבָּעִים שָנָה וְעוֹד שְׁתַּיִם
מְכוֹרָתִי לוֹקַחַת אֶת כָּל נְעָרֶיהָ אִתָּה
מְבַקַּעַת עֲצֵי עוֹלָה
וְהוֹלֶכֶת אֶל הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר לא אָמַר לָה הָאֱלוֹהִים.

הנה מוטלות גופותינו
וגופות אויבינו
שורה ארוכה ארוכה.
לא כך כתב גורי
בשירו המפורסם.
גם לא הייתי מסתכן בפרפרזה
אילולא פתח השיר
חשבון לא גמור
ובחר במילים מפורכסות
לשורר על
יום חדש.

אַרְצי מְנָאֶפֶת שָׁם עַל הֶהָרים
עַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּהָרֵי שׁוֹמְרוֹן ,
וּבְהָרֵי יְהוּדָה מוֹעֶלֶת בַּחֶרֶם
כְּעָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶּן זִבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה .(*)

אַרְצִי מְנַאֶפֶת שָׁם עַל הֶהָרִים
עַל הָרֵי יְהוּדָה וְעַל הָרֵי שׁוֹמְרוֹן
אֲבָל אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַשְׁאִירָה לְבַד
מֵאֵימַת צִנַּת זְרָמִים וְשָׁדֶה מִתְעַלֵּף.

"אורז לעזה זה הומניסטי
פסטה לא........"[מתוך העיתונות]

אִמִּי
בּוכִיָה ושוחֶקֶת
האכִילָה בִּשיירי מזון
שִשָה פִּיות פּעורים
בָּמצור על ירושלים,

"וְלא נָשָׁא אוֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבָת יַחְדָּו"
טִפֵּשׁ מַה הוּא אוֹמֵר ?
אֵין עַל מַה לְדַבֵּר
שְמאל וְיָמִין לִי
יָמִין וּשְמאל לִי – וְרַק לִי !!!
אִם אַתָּה רוֹצֶה לַחֲטוֹב עֵצִים
אַעֲמִיד לִרְשׁוּתְךָ מַשּוֹר וּמַקֶּבֶת .
אִם אַתָּה מַעֲדיִף לִשְאוֹב מַיִם
אוֹשִׁיט לְךָ בְּחֵפֶץ לֵב חֵבֶל וּדְלִי.
אִם הַתְּנָאִים אֵינָם נִרְאִים לְךָ
בְּבַקָּשָׁה הַשַׁעַר פָּתוּחַ –
אֶתֵּן לְךָ מַשָּׁאִית מֶטְרַנְסְפֶרֶת
אֲסַיֵּעַ לְךָ לְהַעֲמיִס אֶת כָּל חֲפָצֶיךָ
כִּי לא נָשָׁא אוֹתָנוּ הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.

הָאֲדָמָה מְפַתַּחַת קְמָטִים
אֲרֻכִּים שֶׁל אַכְזָבָה לְאֹרֶךְ
הַקַּו הַיָּרֹק.

בְּעִיר הָאָבוֹת לְלֹא רַחֲמִים
בְּסִמְטַת הַגְּבוּרָה וְהַמָּוֶת
"כָּל עֲרָבִי שֶׁנֶּהֱרָג אֶצְלִי
זֶה חַג" עַל קִיר חַרְסִינָה לָבָן.